כתב בעל החידושי הרי"ם זיע"א: כוח הבטחון בא משורש המילה בטח, והיינו מי שבוטח וברור לו בעיניו בלי שום ספק שה' יתברך יתן לו מבוקשו, זהו הבוטח ולכן מקויים לו תמיד בטחונו. ובאמת מהו הבטחון ולמה בכלל מובטח? הרי אין מגיע לאדם כלום מהבורא יתברך מצד מעשיו.
ובאמת מי שבדעתו יש סברא שהבורא יתברך נותן רק למי שראוי, אז תמיד הוא חושש שמא אינו ראוי ובאמת מתקיימת בו עצמו סברתו, אבל כל מי שיודע בפשטות שאינו ראוי לכלום, ממילא אינו מתעסק במחשבות אלו אם מגיע לו או לא מגיע
לו, אלא רק סומך על הקב"ה שיתן לו רק מאוצר מתנת חינם בחסד גמור, אז מחשבתו מתקיימת.
כי הכל הולך אחר מחשבות האדם שמהן הקב"ה יוצר לנבראים את מציאות החיים כמו שכתוב:
"מכל משמר נצור לבך, כי ממנו תוצאות חיים"
'לבך' היינו המחשבה, כי יותר מכל דבר שבעולם שהינך שומר עליו, צריך לשמור את מחשבתך כי
כל מציאות החיים הולכת אחר המחשבות. ולפי ריבוי המחשבות בבטחון, חסד וטובות ה' יתברך
כך יהיו תוצאות החיים.