בבית ספר של הבת שלי עשו פאנל של מנהלות בנושא חינוך ילדים, ושאלו מהו הדבר הכי טוב שיכול להיות לאמא כדי שתצליח בחינוך ילדים ומהו הגרוע ביותר. ענתה אחת המנהלות: הטוב ביותר – שהיא מבינה את הילדים שלה. הגרוע ביותר – שהיא מבינה אותם יותר מדי!
בפרשתנו מסופר באריכות על התרומות שהגיעו למשכן מאת מי שנדבו ליבו. לאחר מכן ישנו תיאור של תהליך בניית המשכן. כשהגיעו לכרובים הכתוב מספר שהיתה הוראה מדויקת: "מקשה תעשה אותם". חז"ל אומרים הכרובים דמות תינוק היה להם. את הכרובים שמסמלים תינוקות – מקשה תעשה אותם – תן להם לילדים חינוך מקשה קצת ואל תפנק יותר מדי. שאותן אמהות המרחמות על ילדיהן יותר מדי הן הן הממיתות אותם מיתה רוחנית… (פניני תורה)
הדברים הנאמרים מבהילים ממש. אמא שמפנקת יותר מדי היא אמא שמזיקה לילד שלה באופן משמעותי. כולנו מתמודדות עם הרצון העז לרפד לילדים שלנו את החיים כמה שיותר. מעניין היה לראות שישנם מחקרים שמצביעים על זה שדווקא הורים של ילדים עם מנת משכל גבוהה יותר, עוזרים פחות לילדים שלהם במשימות מורכבות ו'רק' תומכים ומדריכים אותם. כלומר, מידה של קושי בליווי נכון מעודד את הילדים ומפתח אותם.
כיום כל כך הרבה הורים מפחדים להיות נוקשים עם הילדים ואפילו רואים יתרון בהורות-חברות. הנזק שנובע מכך אינו פשוט בכלל. למשל, ילד עושה כאילו הוא מרביץ לאמא כי הוא כועס. הרבה פעמים יוצא שהאמא מבינה את התסכול שלו, ויותר קל לה ונעים לה להעלים עין, אך למעשה אם היא לא תעמוד שם ותגיד בצורה ברורה וחזקה 'לא ככה מתנהגים לאמא', היא פותחת פתח לטשטוש גבולות, לבעיה בהבנת סמכות וקבלת מרות, לבעיות התנהגותיות שיהיה קשה פי כמה לתקן אותן בעתיד, ובעיקר, מונע מהילד את הגב החזק שהורה אמור לתת.
לילד יש רק זוג הורים אחד. הוא לא זקוק לשני חברים נוספים שהם במקרה אבא ואמא שלו.
שבת שלום
בתיה הרשקוביץ
יועצת ומטפלת לבחורות ונשים צעירות | [email protected]
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
