איך ההרגשה הכללית שלך?
אם הכל בסדר אז מצוין
אם לא,מתבדקי 2 דברים….
דבר ראשון, איך את לבושה היום? הבגד שעליך משמח אותך? את מאופרת? מבושמת?
מחקרים מוכיחים ויש מחקרים, אבל לא צריך אותם כי יש תורה – שעבור אשה, היופי שלה משליך על
התחושה הכללית שלה ועל האנרגיה ועל בריאות הנפש שלה.
כתוב: אין אשה אלא ליופי – שורש הנשמה של האשה מקבל כח ואנרגיה – אם האשה מרגישה מספיק יפה ומטופחת
כשהלב חוזר לנשום – דרך הטיפוח
פרופ‘ גיל זלצמן, הפסיכיאטר שטיפל בחטופים ששבו מהשבי, שיתף תובנה עמוקה ומפתיעה.
הוא סיפר שהדבר הראשון שהתצפיתניות שעברו את השבי עשו עם שובן, לא היה לשבת עם פסיכולוגית, ולא לדבר על הכאב.
הן הלכו לקבל שעת קוסמטיקאית – איפור וטיפוח אישי.
בזמן אמת – הצוות המקצועי הופתע.
הייתה תחושה שצריך ”לטפל“ מיד, לפתוח את
הפצע, לדבר, לשחרר.
הם אפילו חששו שהעיכוב בטיפול הנפשי עלול לקבע את הטראומה,
שאם לא יגעו בזה עכשיו – זה יישאר חבוי ויחזור בעוצמה.
אבל בדיעבד, אומר זלצמן, קרה ההפך הגמור.
הבחירה הפשוטה והאינטואיטיבית הזו – לטפל במראה, לחזור לגוף, לסדר את השיער והגבות –
הייתה למעשה השלב הראשון בשיקום הנפש.
כי רגע לפני שמדברים, לפני שנוגעים בכאב – יש צורך להחזיר לעצמך שליטה.
להיזכר שאת את. שיש לך גוף, שיש לך רצון, שיש לך קול
אותו צבע קטן, אותה מברשת איפור, היו עבורן כמו אמירה רכה אך עוצמתית: ”אני חיה. אני חוזרת אל עצמי"
זלצמן מסביר שדווקא הפעולות ה"שטחיות" לכאורה – אלו שנראות חיצוניות – החזירו להן את תחושת העצמאות, את הבחירה, את החיבור לגוף,
את הבסיס שעליו אפשר להתחיל באמת להחלים.
וכך, הטיפוח הפך לסמל. סמל לאישה שמסרבת להגדיר את עצמה דרך הפצע, אלא דרך מה שמרפא אותה – גם אם זה צבע, ריח, מגע או מבט במראה.
לפעמים, הדרך לריפוי מתחילה בדיוק שם – במקום הכי יומיומי, הכי נשי – במקום שבו אנחנו מפסיקות להיות "פצועות" וחוזרות להיות אנחנו.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
