מעשה שהיה עם הצמח צדק שהלך עם השמש שלו לאיזה מנהל בנק, והמנהל קיבלם בהתרגשות גדולה והביא לפניהם כיבוד וישב לשמוע מה הרב רוצה לומר לו. והנה זה פלא הרב יושב ולא מדבר מילה, ולא אכל שום דבר והמנהל פנה לשמש ושאל אותו אולי אתה תגיד לי למה הרב הטריח את עצמו ובא אלי? אינני יודע השיב השמש ואחרי רבע שעה בערך הרב קם ורמז לשמשו שהולכים.
המנהל פנה לרב ואמר לו כבוד הרב יגיד לי למה הוא בא אני מתחנן. אמר לו הרב, רבותינו אמרו כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע ואני רציתי להגיד לך משהוא רק אני מפחד שלא תשמע לכן אני לא אומר כדי שלא אעבור על דברי חכמים.
אנא ממך תגיד לי כבוד הרב מי אמר לך שלא אשמע אני ישתדל לקיים.
אמר לו הרב תשמע יש איזה אשה אלמנה שבעלה נפטר לפני שלושה חדשים והיא לא שילמה משכנתא כבר שלושה חדשים, ושלחתם לה מכתב השבוע שאם היא לא תשלם את המשכנתא עד סוף השבוע אתם זורקים אותה לרחוב, ואתה אדוני המנהל חתום על המכתב. כבוד הרב אני לא קובע כלום, מעלי יש מנהלים גדולים שהם אמרו לי לעשות זאת הבנק הזה לא שלי! ידעתי שלא תשמע, אוי ואבוי לי שעברתי על דברי חכמים וכי אני לא יודע שהבנק הזה לא שלך רק רציתי שתעשה משהוא והרב החל לבכות.
אמר לו המנהל כבוד הרב אתה יודע מה, תגיד לאשה הזו שאת כל המשכנתא שלה אני משלם גם על השלושה חדשים וגם את כל השנים הבאות. עכשיו הרב רגוע. וכשמוע הרב את הדברים יוצאים מפורש מפי המנהל הגדול חיבקו ונישקו ובירכו בהרבה ברכות גדולות ובירך על הכיבוד שהוגש לו,
[מקור הסיפור: מרן ר' עובדיה יוסף זצ"ל].
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
