הרצחת וגם כיחשת?
כן, בקלי קלות. אנחנו עושים את זה כל הזמן. בכל פעם כשלא מתאים לנו להסתכל 'במציאות בעיניים', לקבל את ההתרחשות של הדברים כפי שהם, לבדוק מה מפריע לנו ולא לברוח מיד להכחשה עקב רמות החרדה שהם מעוררים. לעומת מנגנון ההדחקה שמגן על הנפש מחרדות הנובעות מקונפליקטים פנימיים, הכחשה מתאפיינת בהתעלמות ובהימנעות לא מודעת מבדיקת העובדות בעולם החיצוני.
כל מנגנוני ההגנה כשמם כן הם, בתנאי שנעשה בהם שימוש נכון. כשחווים אירוע טראומאטי הכחשה מאפשרת התרחקות נורמטיבית וחיונית ממציאות מאיימת ומחרידה מדי, הנפש והגוף מוצפים רגשות ותחושות מאיימים, על מנת לא ל'טבוע' בוחרים להתעלם מחלק מהנתונים. מה שחשוב הוא הידיעה שיש התעלמות ברשות ב'אני', ולכשירווח, כלומר כשוך הסערה ובהדרגה גם הגוף וגם הנפש נתאמת ונתמודד עם המציאות.
רובינו משתמשים במנגנון ההכחשה באופן שגרתי, מתוך ניסיון למסך את החלקים הקשים יותר של מציאות היומיום. למשל אדם שנפגע בנסיבות חברתיות ואין לו יכולת לטפל בפגיעה באופן נורמטיבי, הוא עלול להתכחש לעובדה שנפגע. אז מה הבעיה? אתם שואלים? רגש הוא אנרגיה, וחוק פיסיקלי אומר שאנרגיה לעולם לא נעלמת, היא רק משנה צורה. כך, גם מנגנון ההכחשה לא מטפל בבעיה או בקושי ואפילו עלול להביא לתוצאות הפוכות. כך למשל אדם הנמנע מביצוע בדיקה מוקדמת לגילוי סרטן מתוך תחושה שבכך הוא מונע באופן כלשהו את התפתחות המחלה בגופו; לפעמים קשה לנו להכיר במגבלות המציאות כמו הצורך בשינה, הסתגלות אמיתית לאמצעים הכלכליים שלנו ואפילו לעובדת היותנו בני-תמותה.
עד כאן אינפורמציה מדעית. לפני הרבה שנים יצאתי עם הרכב מהחניה של הבניין שלנו. נהג המשאית יצא מהחניה של הסופר לא בדק אם הכביש פנוי ופגע ברכב שלי. לאחר שוידאתי שלא קרה כלום לבני שישב לידי, יצאתי וקיבלתי מהנהג את פרטיו על מנת לפנות לחברת הביטוח שלו. בטלפון אומרת לי נציגת החברה 'הוא לא מודה'. 'במה הוא לא מודה' שאלתי נדהמת. 'הוא לא פגע בך' השיבה בשלווה.
איך זה יכול להיות? חשבתי, הייתכן שאפשר לומר שלא היו דברים מעולם על משהו שקרה במציאות? הרי הנהג עצר בצד, וללא אומר ודברים הושיט לי את הפרטים הרלוונטיים כשהוא אומר לי לפנות לחברת הביטוח שלו. היו אנשים ברחוב, אבל היות ולא העליתי על דעתי אופציה של הכחשה, לא טרחתי לקבל מהם עדות.
חשתי חוסר אונים מול מציאות הזויה, המשפט 'איך זה יתכן?' חזר ונשנה. תהיתי מה הנהג מספר לאשתו, מה הוא אומר לעצמו כשהוא מסתכל במראה. המחשבות האלה הטרידו אותי יותר מהצורך לתקן את האוטו וההוצאה הכספית הכרוכה בכך.
אספקלריה יהודית:
בדקתי מה ההבדל בין שקר להכחשה, והסתבר שבלשון הקודש יש חמש מילים שונות בהם ניתן סלף את האמת: כחד [לכחד], כזב [לכזב], כחש [להכחיש], הבל [מלשון הבל היופי] וכמובן שקר. מבלי להיכנס לפירוט המדויק מה ההבדל בין כל אחת מהמילים, חשבתי על מדרש (1) ספר פרדס יוסף על ספר בראשית פרק א פסוק א
ספר תורה בחיקו ויאמר כל *מי* *שעסק* בזו *יטול* *שכרו*, נתקבצו אומות העולם כו'
האומות תתבענה שכר היות ועסקו בבניינו של עולם כדי להניח לישראל לעסוק בתורה. הקב"ה מכנה אותם שוטים, הרי רק למען עצמם עשו הכל. התשובה על השאלה מדוע לא כינה אותם שקרנים, היא כי אכן ללא ידיעתם וללא כוונתם הם דאגו לעם ישראל כי רצון השם מתבצע על כל פנים. אם כן גם כשאדם מכזב, או מכחד, או מכחיש את המציאות כי היא לא נוחה לו, לא רק שהוא לא מרוויח דבר, ההפך הוא הנכון.
וכך כותר הרב וולבה בספרו דעת שלמה: "מצינו באחרונים הגדרות שונות של אמת : במכתב מאליהו כתוב שמה שאדם עושה בכוונה טובה להגיע לטוב ולקרבת הבורא זהו אמת, בתורת אברהם כתוב שאמת הוא שלא תהיה סתירה בין לב ובין מעשה. הפחד יצחק כותב שאמת הוא התאמה בין הגוף והשורש, היינו בין מידות האדם ובין מידותיו יתברך. המציאות היא גשמית, אך נתפסת לנו בכל חושינו, והאמת – מופשטת, וקשה לנו מאד לתפוס שהאמת של הבורא היא מציאות לא פחות מהמציאות הגשמית ואף יותר חזקה".
ממשיך הר ואומר "ואדם מסוגל ל'עבוד על עצמו' ולהאמין למציאות שברא בדמיונו". בהפטרה שנקרא בפרשת 'זכור': "ויבוא שמואל אל שאול ויאמר לו שאול ברוך אתה לה' הקימותי את דבר ה'". אומר הרי וולבה "ולא רימה אותו, כי לדעתו קיים את המצווה". עונה לו שמואל "… הנה שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים כי חטאת קסם מרי ואן ותרפים הפצר.." הבחנה נוראה בין נביא אמת לנביא שקר, שנביא אמת אין אפילו פרט קטן שקר, ונביא שפרט אחד קטן אינו מתקיים כבר הינו נביא שקר שנבואתו ממקור טומאה תהלך".
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
יישר כח,
אלו דברים אמיתיים שחשוב לקרוא,
נותן לי כח כל פעם מחדש,
לא תמיד אאני מגיעה בעצמי לקרוא בספריו של הרב וולבה ואת נותנת לנו טעימות,
תודה רבה לך!