יש לך את זה! / גולדי גרוס, פסיכותרפיסטית

היא לא רצתה להזדהות בטלפון הראשון. קודם כל רצתה לשמוע, מי אני, מה אני עושה, באילו שיטות, ואם אני יכולה לעזור גם לבעיות קשות, אבל לא הסכימה לפרט באילו בעיות מדובר.

הייתי כנה אתה. כפסיכותרפיסטית אני יכולה לעזור בקשת רחבה של קשיים והתמודדויות, הסברתי לה, אך לא בנושאים שהם מחוץ לתחום הכשרתי, בהם אוכל רק לשמוע, ולהפנות הלאה. אם תרצי לשאול בטלפון, בכבוד. אני בהחלט מבינה את הצורך לשקול היטב לפני פגישת טיפול.

היא התלבטה. זה לא היה לה קל, והבנתי אותה. "את יכולה לחשוב עם עצמך, ולהתקשר אליי אם תרצי", סיימתי את השיחה בענייניות, משתדלת לכבד אך לא להכביד, לשמור מרחק אך לא להיות מרוחקת.

יומיים חלפו, והיא נועה (שם בדוי), שוב על הקו. "החלטתי שאכן חבל שאגיע לטיפול לחינם, אם זה לא התחום שלך", שמחתי לשמוע אותה, ושמחתי שהגיעה למסקנה המתאימה לה. "הבעיה שלי היא… אני לא יודעת איך להסביר, אבל אני לא ממש יכולה להתמודד עם כל התפקידים שלי בחיים. רעייה, אמא, עובדת, שכנה, בת, אחות – הכל מדי הרבה בשבילי. מה שבמיוחד קשה לי כמובן הוא שני התפקידים הראשונים – רעייה ואם – שם אני מוצאת את התפקידים האלו גדולים עליי בכמה מידות".

בעיה מוכרת. אורח החיים של ימינו דורש מאישה ללהטט בתחומים רבים ושונים זה מזה, ולהצליח בכולם במידה זו או אחרת. היא לא הראשונה שמתקשה במה שאני מכירה לא רק מחדר הטיפול… אבל יכול להיות שזה הכל? אסור לי ליפול בפח הזה, הזכרתי לעצמי. התעניינתי, שאלתי כמה שאלות, ולא התרשמתי שהיא סובלת מבעיה שאינה בתחום הסמכתי. הסברתי לה שהיא יכולה להגיע לפגישה ראשונית, ואחריה היא תוכל להחליט על ההמשך. ולעצמי הזכרתי, שאולי גם הפעם ההתרשמות הטלפונית תהיה שונה לחלוטין ממה שיתברר בהמשך.

והיא אכן הגיעה, ובעיניה המושפלות רק ראיתי אשמה ובושה, ומהר מאוד גם שמעתי זאת גם בדבריה. היא סיפרה בכאב על תחושת כישלון מתמשכת, על חוסר הצלחה מתסכל, על ריקוד אומלל על כל החתונות של חייה. למרבה הפלא, כשהגעתי לשאול אותה על הפרטים, גיליתי אישה מתפקדת בהצלחה בלתי מבוטלת: אמא אוהבת, עקרת בית משקיעה, אישה מסורה.

נו, אז איפה הבעיה? אתן שואלות. אם הכל כל כך טוב, מה כל כך גרוע?

במפגשים הבאים פירקנו לגורמים את המשימות העומדות בפניה לחלקים, ומדהים היה לראות את קומתה של נועה נזקפת אט אט, כשהבחינה שהיא עושה כל כך הרבה מתוך משימת חייה הגדולה והענקית. נכון, כמו כולנו, היא אינה מושלמת. ואם היא לא מצליחה כל יום למלא את כל הפרטים של כל משימה בכל תפקיד? ה'פילטר השלילי', עיוות חשיבה נוסף ברשימתו של הפסיכולוג הקוגניטיבי ד"ר אהרן בק, היה בעוכריה. לא רק שהיא ראתה את חצי הכוס הריקה – מבחינתה, רק החצי הריק, החסר, הבלתי מושלם – היו שם.

אבל היה עוד משהו שנגרם מה'פילטר השלילי', או גרם לו, תלוי מאיזה צד מתבוננים על שאלת הביצה והתרנגולת. נועה ראתה בעצמה כל כך הרבה שלילה, כל כך הרבה חסר – שהיא לא יכלה לראות את עצמה במקום של הצלחה. וכל עוד היא ראתה את עצמה כל כך נחשלת, ואת המשימה הבלתי מושגת רחוקה כל כך – הפער החריף וגדל לממדים שאינם תואמים את המציאות.

פתאום הבנתי מה גרם לה לראות את הבעיה שלה כבעיה עמוקה, רחבה, יסודית ובלתי ניתנת לטיפול; השיחה הראשונה בינינו רק הייתה הצצה קלה לתפיסת החיים שלה, שמעצימה את הבעיות מחד גיסא, מקטינה את הכוחות מאידך גיסא, ובסופו של דבר אינה מותירה לה תקווה.

רק כשיכלה נועה להתבונן בהצלחות, להעמיק ברגשותיה ובכוחותיה ולזהות יכולות חדשות כמו גם יכולות ותיקות שהיו טמונות אי שם – היא יכלה להכיר גם במקומות החסרים, לשים את האצבע על הנקודות הטעונות שיפור, ולא ליפול. לזכור שהיא כאן כדי לעמול, ולשם כך היא קיבלה מבורא העולם את הכוחות, את התכונות ואת הכישורים המתאימים בדיוק למה שהיא זקוקה.

ושלא ינסו לשכנע אותה אחרת; היא מיומנת בהדיפת הטענות הללו… היא כבר יכולה!

גולדי גרוס | פסיכותרפיסטית | טיפול רגשי לנשים ולנערות בירושלים | 052-765-9623

דימוי עצמי | חרדות ופחדים | אכילה רגשית | כעסים | טראומות | דיכאון | שיקום מערכות יחסים

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

"לנטוש את הנטישה" על חרדת נטישה והפחד מקשר רגשי קרוב / הפסיכולוגית אביגיל מירוז "כעס הוא חומצה שיכולה לעשות יותר נזק לכלי בו היא מוחזקת, מאשר לכל דבר אחר עליו היא נשפכת" משהו לקחת איתך…יהודית משתפת אתכן פה- סח: על חשיבות השיח הרגשי עם ילדים הצילו! פסיכיאטר!