ריח חדש ממלא את הלב, שנת לימודים חדשה מתחילה.
יש ילדים שאוהבים את השגרה, מתקשים להיות בחופש, מחכים ללימודים.
ויש ילדים שמתקשים להיכנס לשגרת הלימודים. לטובתם ולטובתכם, מצורף המאמר הבא.
דרכים לסייע לילדים בחזרה לשגרת הלימודים:
- הכנה באמצעות שיחה/ סימולציה/ תאטרון בובות/ ציור / כתיבה – הכנה היא תמיד הכלי להתמודדות עם משהו חדש קטן או גדול. החל ממעבר דירה ועד ביקור ברופא, אירוע משמח וחופשה משפחתית. ההכנה מונעת עמימות, פחד, לחץ וחרדה. גם אם הילד לא מתחיל מסגרת חדשה כמו כיתה א' אלא "רק" עולה כיתה מומלץ להכינו ע"פ רמתו, יכולתו ובאופן המועדף עליו. איך יראו הימים מעכשיו, מהות השינוי, סדר היום החדש, שיח סביב המחנך החדש/ חדר כיתה חדש או בניין שונה "כי אתם כבר גדולים" ואפילו הרגשות השונים המתעוררים בעקבות המעבר.
במידה ויש אפשרות גשו פיזית למקום, הכירו אותו והתיידדו איתו לפני ההתחלה.
- הזדהות עם הרגש- בלי וויכוחים כהורים, אנו רוצים שילדנו יהיו מרוצים. ולכן, אנו פעמים רבות נלחצים כאשר הם מביעים אי נחת. רוצים מהר ל"סדר את העניינים" ולגרום לילדנו להבין שהדבר הנכון ביותר כעת עבורם הוא ללמוד בבית הספר. כתוצאה מכך, כאשר הם מתחילים לשתף ולספר את חששותיהם, מורת רוחם וחוסר רצונם [הוסיפו עוד לרשימה] אנו נלחצים, מוצפים ולא פנויים לשמוע אותם, דבר שהם קולטים גם בלי מילים. ידוע כי המסר הבלתי מילולי נקלט פי כמה מהמסר המילולי ואם יש סתירה ביניהם ייקלט המסר הבלתי מילולי. לכן, מומלץ לשבת עם הילד, לנשום עמוק ולנסות להכיל את מה שאומר ברוגע ובלי בהלה. לרוב, זה הדבר הטוב ביותר עבורו [ומהווה הזדמנות לצמיחה עבורנו ?].
- מתן לגיטמציה לרגש- אתה צודק! אתה צודק! אתה צודק! רפאל לא הצליח להירדם בלילה שלפני תחילת שנת הלימודים. רפאל הוא ילד עם קשיים בוויסות החושי, קושי מהותי ביכולת להתרכז וכן, יש לו כתוצאה מכך בעית התנהגות מורכבת. לצד זה, הוא חכם, מוכשר, רגיש ומודע לעצמו. רפאל שתף את אבא בכל הטענות / תלונות/ השגות/ רטינות וביקורת. אבא, שמכיר את הנפשות הפועלות [ של ילדו ושל עצמו ] הקשיב עד הסוף, לא נבהל ובסיום כל "סיפור תלונה" אמר לרפאל " צודק!". האישור ניתן לרגש ולחוויה שהיא, כמובן, אישית. לאחר שרפאל הרגיש מוכל, רגוע וללא המטענים שישבו על ליבו בן התשע, הוא באופן עצמאי הצליח לחשוב ולאומר על מרבית התלונות למה יש צד נוסף/ או למה אינן מוצדקות/ למד כף זכות .
- עידוד – סיפור, מקרה אישי, ההתמודדות שלי עם הקשיים שלי לא בזמן שילדנו משתף, אלא בזמן שהוא פנוי להקשבה, חשוב לשתף אותו בהתמודדות שלנו כילדים וניתן במינונים נמוכים מחיינו כהורים כיום. לא ממקום שהוא מכיל אותנו. ממקום שיש בו הבנה למצבו, כלים להתמודדות, חיבור לקושי, הומור וראיה של תהליך ארוך טווח.
- הצצה אל החופשה הבאה מכירים את המבוגרים שחיים אל לוח השנה? מסמנים אחרי כל חג את החופשה הבאה? זהו עוגן טוב לילדים, בתנאי שהחופשה הבאה לא מדי רחוקה….כי אומדן הזמן שלהם לא תמיד מפותח. אך, כהורים, הבה נהיה יצירתיים. אולי אחה"צ של ראש חודש יהיה "חופש"? [הליכה לגינה רחוקה/ פינת חי/ אטרקציה אחרת] או בימי שישי שעדיין ארוכים אולי נשלב משהו מריח וטעם החופש?
- מתן חיזוקים ותמריצים אין הכוונה ליצור התניה של "אם- אז" כי חובתו של כל ילד היא ללכת לבית הספר ואין צורך לתגמל על כך. אך, בלי לחבר בין הסיבה לתוצאה פינוקים, חיזוקים ו"דלק" תורמים לכוחות ורעננות. ניתן לחבר בדיעבד "ראיתי שמאוד התאמצת לקום הבוקר ולהתארגן יפה, אני מעריכה זאת!" ולהוסיף לחיזוק החיובי חיזוק פיזי מתוק ?. זה גם יכול להיות חוג משמעותי, יציאה עם אחד ההורים , נסיעה לסבתא וכל מה שמתאים לכם ולילדכם.
- העברת המושכות אל ילדנו – מדוע צריך ללמוד??? גם בתהליכי אבחון / למידה השאלה הראשונה שאני מציבה לילדים היא: "למה?" . כשיש לילד תשובות משל עצמו הוא מגויס ומחובר ללמידה.
- העברת המושכות לילדנו – מה יעזור לך ללמוד? בהמשך לעיקרון העברת המושכות לילדנו אשאל, מה יעזור לך ללמוד. הילדים הם המטפלים הטובים ביותר עבור עצמם ומפתיע לגלות כמה, אם רק נקשיב נכון, הם יוכלו להעשיר אותנו באסטרטגיות, מיומנויות, טיפים ללמידה מיטבית עבורם וגם "הדלק" המשמעותי להם.
בתפילה ובתקווה לשנת לימודים מוצלחת ומרווה בנחת
אתי רוזנצוייג- קריאת כיוון
מאבחנת דידקטית ומנחת הורים
058-326-4443
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
