בס"ד
כסף לא גדל על העץ
כמה עולה כסף?
נחמה, ילדה תמה וחכמה, באה לספר לי פעם: "נסענו עם אבא באוטו שלו וראינו אנשים שמרימים את היד ורוצים שנעצור להם וניקח אותם באוטו שלנו. למה הם לא קונים אוטו בעצמם?"
נתתי לנחמה לחשוב בעצמה על כמה תשובות, בנוגע לצד הכלכלי של העניין היא אמרה בביטחון רב: "בטוח שיש להם כסף לקנות אוטו! ראיתי שהיה להם ארנק ביד!" הא ידעה שכל אדם שמחזיק ארנק ביד, יכול גם לקנות אוטו, בכסף שיש בארנק…
כדאי להמחיש לילדים שווי של כסף. לזאת כולן מסכימות.
כמו שמלמדים אותם על מחזור המים בטבע, למשל. השמש מאדה את מי הים, מהאדים נוצרים עננים, ומהעננים יורד גשם. אז ככה: אבא ואמא עובדים, מקבלים כסף, חלק מהכסף שלנו נמצא בבנק, רק כסף שהכנסנו לבנק הוא שלנו, לא כל הבנק! ומשם, הכסף שאנחנו מוציאים, מתאדה…
חשוב שילד ידע מה פרוש כרטיס אשראי ומה זה צ'ק, אם סבתא נתנה לו מתנה ליום ההולדת כסף במקום כדור, זה לא כל כך עצוב… וכמה שווה הכסף?
דמי חנוכה חינוכיים
שושי משתפת: בחופשת חנוכה, בני קיבל דמי חנוכה מכל מיני גורמים (לא מאיתנו ההורים כי חשבנו שעוד מוקדם, בגיל 5, להתחיל איתו בחינוך כלכלי, אך המציאות טפחה על פנינו). ובני קיבל סה"כ 35 ש"ח.
החלטנו בשבילו ש-30 ש"ח ישארו אצל אמא ואבא בפיקדון (אני צריכה להכין לו קופסא לזה לפני שאשכח) ו- 5 ש"ח הוא יקבל לעשות בהם כרצונו. כחלק מחגיגיות החופשה הכרזתי שהיום נלך לקיוסק ליד הבית, שראינו שהדליקו שם נרות חנוכה ונהננו מזה מאוד, אז נלך דווקא לשם לקנות הפתעה לחנוכה. שבני יוכל לבחור לעצמו מה שהוא רוצה- גם דברים לא בריאים שאני לא קונה בדרך כלל.
בשמחה ובששון ניגשתי עם הילדים לקיוסק הנבחר וידוע שקיוסקים הם עסק יקר…
בני בירר מה יש בחנות במחיר של -5 שקלים. לא הרבה, מסתבר. הוא בירר אם אשלים לו מכספי- לא. בסוף הוא מצא בתקציב שלו "מנטוס".
כך הומחש לו שכל סכום כסף מספיק למשהו מסוים, ושצריך לחשוב ולבדוק מה לקנות.
כמובן שהמנטוס שימח אותו מאוד ושהוא העריך כל סוכריה שם.
שולי מתפעלת: "הרעיון לרדת לקיוסק ולתת לילד לבחור ולקלוט את הגבול הוא ממש מקסים בעיני! כך הילד לומד לדחות סיפוקים ולשקול בצורה טובה בעד ונגד…"
חוי: "הסיפור של ביתי היה טיפונת עצוב… היא קיבלה עשרה שקלים לדמי חנוכה ולא בדיוק ידעה איך לשמור על הכסף או מה לעשות בו. קצת חילקה לאחים, קצת איבדה, וביום שהיא החליטה ללכת לקנות מדבקות נותרו לה ארבעה שקלים…"
היא ביקשה רשות ללכת לחנות ואני אישרתי לה, ממש ידעתי מה הולך לקרות. היא חזרה עצובה מאד מהחנות כי בארבעה שקלים אפשר לקנות רק מדבקות "פושטיות". מה לעשות?
אני חושבת שהיא למדה משהו חשוב, ושכר הלימוד לא היה גבוה יחסית…
למצוא את שביל הזהב…
חני נזכרת: בדיוק עלה כזה דיון אצלנו במשרד, על כמה לחשוף ילדים לערך הכסף. אני חושבת שילדים צריכים מנוחה בעניינים כספיים, הם מתקשים לחלוטין להכיל את האפשרות שאולי הכסף ייגמר ואז יחסר לנו משהו שצריך. נראה לי, שכל ילד מגיע ביום מן הימים לשאול את אמא: "אמא אנחנו עשירים או עניים?" אני אוהבת ושמחה לענות לילדיי "אנחנו עשירים, כי יש לנו את כל מה שאנחנו צריכים".
"איזה הוא עשיר? השמח בחלקו!"
"ולמה אנחנו לא קונים אוטו? נו, למה? כי אנחנו לא צריכים, לנו זה מיותר.
נראה לי שבדורנו ,יש הורים שמרוב המאמץ המושקע בפרנסה, מרגישים צורך ליידע את הילדים. שלא יחשבו שהכסף בא בלי מאמץ! אבל כואב לראות אחר כך את הילדה מתחשבנת וגם שואלת את אמא במבע ביקורתי: "למה את קונה את זה- אולי עדיף משהו אחר יותר זול?"
דסי מוסיפה: חשוב שהילד ידע כמה שווה הכסף, אבל הענין הוא, ללמד את זה בצורה שהילד לא ירגיש לחוץ מהנושא הכלכלי בבית!
אפילו אם אין כסף מיותר בבית, אסור שילד ירגיש לא נעים לאכול לחם "כי אולי יגמר לנו הכסף אם נקנה עוד לחם למחר" ויפחד לחזור הביתה עם מכנסיים מחוררות… לחץ לא מביא שמחה או ביטחון או שייכות, להיפך…
טובה: אמא יכולה לומר לילד: "אין לנו כסף", על צרכים שהם מעבר לצרכים הבסיסיים. על טיול או על ממתק נוסף, או על בגד שלא דחוף כל כך. אבל לא על פריטי קיום חיוניים, שילד ירגיש אבוד או אומלל או עלוב בלעדיהם, כמו אוכל או בגד נחוץ.
יש לך עוד רעיון? כתבי לי כאן מטה או במייל:)
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
