"הוא מתעקש על כל דבר קטן"
"אי אפשר לבקש ממנו כלום"
"אם הוא רוצה משהו הוא לא יעזוב אותי עד שהוא יקבל את זה!"
מגיל לידה אנחנו יכולות לזהות את אותם ילדים "עקשנים"
אותם ילדים שכשהם רוצים משהו הם יודעים לעמוד על כך כדי לקבל את זה
ואם אנחנו מבקשות מהם לעשות משהו והם לא בנכונות כרגע אז זה פשוט לא יעשה.
לא אחת כשאני נפגשת עם הורים ובכלל כשאני מדברת עם אמהות עולה הנושא הזה של ה"עקשנות"
ואז לרוב הן שואלות:
למה הילד שלי כל כך עקשן?
וכיצד ניתן לשחרר אותו מהעקשנות שלו?
אז חשוב לציין שאין רק מניע אחד לעקשנות ויכולות להיות שלל סיבות מגוונות ל"למה הילד מתעקש"
אך יש נושא אחד שהוא מאוד משמעותי ולרוב לא תמיד אנחנו מודעות אליו.
יש הרבה ילדים שנחשבים ל"עקשנים" אך בפועל הם ילדים שהם קצת יותר "מקובעים" או ילדים שנוטים יותר ל"קשיי הסתגלות"
לאותם ילדים לוקח קצת יותר זמן להסתגל ל"מצבים חדשים". יותר קשה להם לקבל שינויים ובכלל להתגמש / לוותר על הרצונות שלהם. אם נחשוב על זה קצת נשים לב שבעצם כשאנחנו מסרבות לתת לילד משהו שהוא ציפה לקבל או שאנחנו דורשות ממנו לעשות משהו מסוים, נדרש מהילד לעבור ממצב אחד (בד"כ מצב מהנה או מצב של פנטזיה על משהו) למצב אחר (של עשיה מסוימת שביקשנו או מצב של ויתור על הרצון שלו). והיכולת הזאת לעבור ממצב למצב תלויה באופי של הילד יש ילדים (וכמובן גם מבוגרים) שמסתגלים במהירות, יותר גמישים ועוברים הלאה מהר ויש כאלו שלוקח להם יותר זמן, שצריכים יותר "לעבוד על עצמם" כדי לרכוש את היכולת הזאת.
אז מה לעשות עם ילד כזה?
לכן צריך לוותר לו? לכן אני לא יכולה לדרוש ממנו דברים?
בוודאי שאפשר ואפילו צריך! כדאי שתבקשי ממנו, וכדאי שתעמדי על שלך ולא תוותרי לו, כי כך הילד יוכל ללמוד
ובכך תוכלי להקנות לו כלים להתמודד טוב יותר.
אבל! זה דורש ממך יותר סבלנות, והמון המון הכלה לטמפרמנט ולאופי שלו. כשהילד מתבכיין כשהוא רוצה משהו וקשה לו לקבל את הסירוב שלך. דבר ראשון חשוב להיות איתו שם, להבין אותו ולהתחבר לרצון שלו וכדאי גם לספק לו הסבר הגיוני על הסירוב.
נכון שכהורים לילדים בסמכותינו לקבל החלטות עבור הילד, ואנחנו לא צריכות לספק להם הסבר ולשתף אותם בכל החלטה אבל יש ילדים שההסבר הזה מאוד מרגיע אותם! הם ילדים שיותר מתעמקים, יותר מחושבים, יותר מחוברים לרצונתיהם והקשר עם ההורים מאוד משמעותי עבורם. כשילדים אלו רגועים שגם כשלא נותנים להם או מסרבים להם, עדין מאוד אוהבים אותם, עדין מחוברים אליהם ועדין הם חשובים, והסירוב ניתן ממקום נכון ורגוע, קל להם יותר לקבל את הסירוב. באותה מידה חשוב מאוד להכין ילדים כאלו מראש לקראת עשייה שאנחנו מבקשות מהם.
לחלקינו נראה מאוד טבעי ולגיטימי שכשאמא מבקשת משהו והילד באמצע לשחק או לקרוא ספר הוא צריך לעצור רגע ולעשות את מה שאמא ביקשה. יכול להיות שהוא צריך אבל מה קורה בפועל? חשוב מאוד שנפעל בדרך חכמה ולאו דווקא הצודקת. לעיתים קשה לו לאסוף את עצמו, לעצור באמצע ולעשות את מה שביקשו ממנו ושם אנחנו לרוב נכנסים איתו למאבקי כוח ונגררות לויכוחים בלתי נגמרים!
כשנבין את הצורך של הילד לסיים את מה שהתחיל, את הצורך שלו להשתחרר מהקיבעון שלו בנוגע למשחק או לעשיה שלו כרגע, נדע יותר להתכוונן אליו ולהכין אותו לקראת העשיה הבאה נוכל לאפשר לו לשתף איתנו פעולה בקלות רבה יותר ובכך להפחית את הוויכוחים באופן ניכר, במקום לדרוש ממנו שיפסיק הרגע נוכל לאמר לו שעוד ( לדוג' חמש דקות) נצטרך שהוא יעשה כך וכך – שינוי קטן אך משמעותי עבורם!
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
