יום שלישי
|
21/07/2026

לאישה החרדית

|

|

|

21/07/2026

|

יום שלישי

משהו מוזר קרה לי, וההצהרה האחרונה הכי הפחידה אותי / הניה בל

ממש התרגלתי לתקופה וקשה לי עם ההצהרה של ביבי שחוזרים לאט לאט לשיגרה.
עכשיו השאלה שלי, זה אם אני הניה, הבעייתית?
-התרגלתי לילדים הקטנים שקוראים: "יש!! אמא קמה!"
(לא מגלה מתי…הפרטים שמורים במערכת )
-התרגלתי להרדם לקול הציפורים (רמז לנקודה הקודמת)
-התרגלתי שאף אחד לא דופק לי בדלת ולווה ממני ביצים ועוד דברים יקרי ערך, ובכלל להפתעות בדלת.
-התרגלתי להתפלל במניינים שלוש תפילות ביום, ולהתלבט אם להגיד איתם "ברוך שלא עשני אשה." בכל אופן: אין קוסמטיקאית ואני עם קול גברי צרוד מצעקות על הילדים
-התרגלתי שבעלי אומר לי "מה קורה אחי?"
-התרגלתי להעביר את האצבעות שלי בשיער המגודל של הבנים שלי, ולדמיין שיש לי בנות עם תספורת פטרייה.
-התרגלתי לא לחפוף פאות, לשכוח מאיזה כיון מציירים את האיילינר ומאיזה כיון מברישים את הסומק.
-התרגלתי לאכול בכל שעה, כל דבר, ולשלב דברים לא הגיוניים ולהרגיש יצירתית.
-התרגלתי שכולם לובשים את הנעלי בית של כולם. מה שזמין, לוקחים, מי שתופס ראשון. לא חובה זוג אגב. העיקר שיהיה ימין ושמאל.
-התרגלתי שאני יכולה למצוא ילדים במיטה שלי בכל שעה, העיקר שזו לא חתולה ושאני מזהה שזה ילד מהמשפחה הגרעינית
-התרגלתי לנקות שרותים 100 פעם ביום, ולהשאיר שם את האקונומיקה במקום כל פעם להביא מחדש.
-התרגלתי לריח של האלכו ג'ל
-התרגלתי לא לגהץ וגם אם כן, גיהוץ חובבני ללא התחשבות בפסי התפירה המקוריים..
-התרגלתי שהילדים בוחרים מהארון בגדים ואני אומרת להם איזה יופי התלבשת! וזה בכלל לא משנה שהוא עם חולצה קצרה, גופיה ארוכה, ומכנס בלי גומי, או בלי כפתור, ונעלי בית של בעלי, העיקר שהוא החליף מפיגמה לבגדים ולא הולך יחף
-התרגלתי למטפחת לא קשורה, לא קשורה לבגד…
-התרגלתי לבעלי, כמו שאני מתרגלת לכל מצרך חיוני, שאני תלויה בו.
הוא עדיין מתרגל אלי, בהצלחה לו עם זה.
-התרגלתי לאנשים במסכה,בעיקר להסתכל להם סוף סוף בעיניים. ואם אפשר אז בלבן של העין:)
-התרגלתי שכולם שווים, אף אחד לא יוצא יותר ממני, לא עובד יותר ממני, לא קונה יותר ממני, לא משפחתי יותר ממני, לא תורם לעולם יותר ממני…
אז מה יהיה עכשיו?
איך יוצאים מזה ומתחילים להתרגל לעולם הקודם?
הספיקה לי חתונת קורונה אחת, אינטימית ושווה, שהייתי בה, ממש בהתחלה, כשעוד היה מותר טיפה להתקהל והיא הייתה בדיוק עם אנשים מועטים אך רלוונטיים כדי להבין שיש לנו מה לקחת מהקורונה אבל אנחנו שוכחים כל כך מהר. מתרגלים בחזרה כל כך מהר.
וחוזרים אל הריצות, וההמוניות, והחיצוניות והטפל והטרוף.
 וזה מפחיד אותי.
אם אני שפויה, ודיברתי אלייך מילים מובנות, דברי אלי כאן אחותי.

מצאת טעות בכתבה? יש תוכן שאינו ראוי ? כתבי לנו בלחיצה כאן

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

WhatsApp Icon

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

Gmail Icon

25 תגובות

  1. וואו הניה הפתעת ובגדול למרות שאני לא יכולה לשקר אבל אם הייתי אמא יכול להיות שהייתי מזדהה עם הקשיים שלך בעזרת ה שיעבור בקלות כשאת אומרת התרגלתי לריח של האלכוגל אז הרגשתי כאילו לפני כמה ימים שמתי והאלכוגל אצלנו בבית הוא כמו אקנומיקה………….לא יוצא מהבגדים לא יוצא מהראש……………
    אין עלייך הניה תמשיכי לשתף להצחיק ולהעלות פנים על פנים ש אחרות

  2. אחחח זה טובב!!!

    אני מאושרת לגלות עוד אחת לפחות מהרחוב של האנשים שמתלבטים אם הם נורמלים,
    אז זהו, שגם אני מרגישה מאויימת מהחזרה לשגרה. הייתי רגועה עד לרגע שהתחיל הבלגן של מי חוזר, מתי ולאן וכמה…

    משום מה תפסה אותי השורה של בעלי שצריך להתרגל אלי. זאת אחת הבשורות הטובות של התקופה הזו, לא?

    1. מסכימה. קשה לחזור לשגרה. נהנתי מהשקט. מהפנימה. אבל כשכולם חוזרים לשגרה את מוזרה אם את לא נכנסת שוב לחיצוניות ולהצגה

  3. חחח
    מיילא.
    כיידוע לא צריך להאמין לנתנייהו הוא סתם אומר שחוזרים
    לא לפני א אלול.
    אלא אם כן את בחינוך מיוחד…

  4. אוווווווויייייי מאלף!!!!!! יפה הכתיבה
    אבל בת'כלס אין כמו שיגרה!!!!!
    מקווה ???? שהקורונה תיגמר כמה שיותר מההההר
    כבבר ניאס

  5. לא נעים לי כ"כ להגיד…
    אני מאושרת. כיף לי. רגוע לי. כיף לי לעבוד מהבית. לא צריכה לרוץ בבוקר, להגיע בזמן…
    יוצאת מהחדר להכין לי ארוחת בוקר בנחת. לשתות קפה במרפסת. לבדוק מה שלום פרחי הנזיר שזרעתי שם לא מזמן… לא לרוץ לשומקום. להיות… בבית!!! איך אמרה לי בתי המתבגרת: "נראה לי שאת נהנית מהמצב". שאלתי למה נראה לה. אמרה: "את הרבה יותר רגועה…" וואלה, נכון.

  6. די,
    אהבתי כל מילה!!!!
    יותר נכון צחקתי והזדהתי עם כל מילה……..

  7. חחחחחח קראתי וצחקתי בלי סוף…..
    אי אפשר שלא להזדהות!
    ממש נהנתי תודה לך על השיתוף:)

  8. תתפלאי לשמוע דווקא אצלי הבית מאורגן הרבה יותר…
    כי יש זמן ולמה לא להנות מבית מסודר? ומה כבר יש לעשות אם לא
    להניע את עצמנו אחרי האכילה הבלתי פוסקת?????????

    1. חחח חונקת מצחוק, לא הזדהיתי עם הכל, אבל תמיד כיף לראות את ההומורהיהודי נשלף גם בתקופות הכי הזויות

  9. מהמם!!
    כל מילה שלך קלעה בול להרגשה שלי!
    אני מורה, כל כל מפחדת לחזור לשגרה..
    למרות שאני עובדת מאוד קשה בלמידה מרחוק?

  10. אם אני שפויה, אז אני חושבת שגם את!
    אבל בימים אלה, שום דבר לא בטוח…
    אולי תשאלי עו כמה נשים ונראה…
    את כותבת נהדר! תמשיכי!

  11. אהבתי ביותר !!!!!!!
    מתחברת לכל מילה
    אבל הלוואי והייתי אומרת את כל זה בנימה של צחוק ומשלימה בפנים עם המציאות….
    עדיין יש משהוא בי שאומר לי שהבלאגן הזה אולי לא בסדר וצריך שהמצב יראה אחרת בבית….. קצת יותר סדר קצת יותר אכפת…
    אבל תודה לך על הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

פוסטים אחרונים

[the_ad_group id="5684"]