טור תגובה: ילדה יקרה שלי, אין לך מושג מה עשית לי / מלב של אמא

שיתוף ב email
שיתוף ב print

טור תגובה על פוסט : "לקחת מספר להזמנה לשבת? מכתב מלב של בת כואבת לאמה" לחצי כאן לקריאת הפוסט

דבר המערכת:
אמהות יקרות, שלחתן לנו הרבה מאוד תגובות, לא את כולן אנו יכולות לפרסם באותה העת. תגובה זו נבחרה גם משום שנשלחה בין הראשונות וגם כי נראה שהאם מקיפה הרבה צדדים. בע"ה בשבוע הבא נעלה תגובה נוספת שמציפה זויות שונות.

תגובת האם:
ביתי היקרה! קראתי את הטור המרגש הזה. יכולתי להרגיש אותך ולדמיין אותך כותבת בדמעות מה שכתבת.
בשונה מעשרות התגובות שהתרעמו על 'החוצפה' שלך, אני דווקא הרגשתי את העצב, הכאב והרצון שלך הפשוט ב'אמא לצידך'.
כל כך טבעי, כנה ומתבקש.

העיניים שלי עדיין רטובות. פתחתי כבר כמה פעמים את הטור שלך, ראיתי תגובות עוטפות וכאלו שפחות. וצר לי שהפערים בין הדורות או בין הסגנונות כל כך גדולים ויש כאלו שבכלל לא מבינים מה את רוצה. אני דווקא כן מבינה…
הימים האלו שילדים הרבה זמן בלי מסגרות, מתישים ועוד יותר עם הקורונה שהעצימה את הנתקים המשפחתיים, והפכה את הקשר למורכב הרבה יותר משהיה, את יודעת על מה אני מדברת…
חשוב לי שתדעי שלא פגעת בי, ולא הכאבת לי. אבל בהחלט עוררת אותי. להרגיש אותך יותר ולרצות בשבילך ובשביל אחיותייך עוד יותר מזה.
הדמעות שלי הם מרחמים, התרגשות, והרבה הרבה אהבה של אמא לבת. תמיד אמרתי לך שיש פער בין הרצוי למצוי וזה הפער הזה שגורם לי עכשיו לבכות, כי ברור לי שאין לי איך לפתור אותו. בטח היום כשאת אמא את מרגישה את זה בדברים שונים…
שמעתי מבין השורות כמה את עובדת קשה, ומתמרנת בין עול החיים, הילדים הפרנסה וניהול הבית. נכון, נכון שכשהייתי אמא לקטנטנים עבדתי 5-6 שעות ביום, ואת ואחיותייך עובדות 9 שעות ביום. אין לי ספק שזה קשה הרבה יותר, עמוס מעיק ופיזית לא מותיר הרבה כוחות. כמה אני מתפללת שה' ישלח לכן פרנסה ברווח, כמה קשה לי לחשוב על זה שהבנות שלי עובדות כל כך קשה כדי לפרנס(!!) אני לא מרבה לשתף אתכן בזה כדי שזה לא יציק לכן, זו המציאות היום והיא קשה. אם רק יכולתי הייתי מקלה עליכן יותר. אף אמא לא רוצה שהבנות שלה יעבדו קשה כל כך. בטח לא אני…  
רציתי לשתף אותך במה שעובר עלי… נכון שאני האמא, והציפייה שאני אהיה החזקה והיכולה. האמיני לי שאני כל כך רוצה להיות שם לצידך ולהצליח לראות אותך ואת מה שעובר עלייך… אבל את יודעת? גם עלי עוברים הרבה דברים שאני מעדיפה לא לשתף אותך. אני ואבא מתמודדים עם מחוייבויות מהחתונות, לקחנו על עצמינו עוד עבודות מהצד ובשבת? זה הזמן שלנו לנוח קצת. לספר לך שגילו לי סוכרת? אז הנה מכאן אני משתפת אותך… הכוחות שלי כבר לא אותם כוחות.
ולגבי אחיך וגיסתך שמרבים לבוא לשבתות, זה כי אנחנו יודעים שיש שם בעיה זוגית רצינית. ולא נותר לנו אלא לעזור להם כך, ולנסות להקל עליהם את התקופה הזו… ואחותך? לצערינו היא לא מבינה רמזים או לא רוצה להבין האמיני לי שלא קל לי לארח אותה והילדים שלה שובבים עוד יותר משלך… את מרויחה כשאת מבינה ומתנהגת בעדינות. עוד תראי את זה כשתגדלי, תביני כמה חסד עשית איתנו שהגעת רק כשהזמנו אותך, ולא זה לא הזמנה מאולצת, זו הזמנה מכל הלב.

בת שלי יקרה, אני כותבת לך בדמעות, אנחנו אוהבים אותך, מעריכים אבל לצערי בשלב הזה לא יכולים להיות שם בשבילך כמו שאנחנו היינו רוצים ואת…

תהיי חזקה, ותדעי שלרצות קרבה או פינוק של אמא זה בסדר ונכון. לקחתי לתשומת ליבי את זה שאני צריכה יותר להקדיש לך זמן במהלך השבוע, להתקשר להתעניין ולחזק במה שאני כן יכולה.
מתפללת שאתם וזוגות שכמותכם ימצאו חסכונות להתפנק ולהבין שלאסוף כוחות היום צריך להרפות מהחיים. והלוואי ואוכל שבת אחת לקחת את הילדים (כולל התינוקת הקטנה) ואתם תנפשו קצת…זה יהיה מכל הלב מבטיחה לך! 
העדינות שלך והרוך, היכולת לכתוב את אשר על ליבך כאן באתר היא עוצמתית ומוערצת לדעתי.

גאה בך יקרה שלי!

ברשותכן, אני קוראת מכאן לאמהות היקרות, בואו נזכור שאנחנו תמיד אמהות ולב של אמא אין לו תחליף, מילה של אמא היא פי כמה עוצמתית משל אדם אחר. מן הסתם רבות מכן לא יסכימו איתי ואין לי בעיה עם תגובות לא נעימות. אבל רגע לפני שאתן מגיבות כאן תשחזרו את הרגעים של הבת הבוגרת הזו כשהייתה תינוקת בת שנה, כמה חיבקנו אותה מגיע לה גם היום כזה חיבוק חם אוהב ועוטף.  

כמה טיפים ממני לדור הצעיר?
אל תלחמו בדברים שכנראה לעולם לא תקבלו… השלימו עם מה שאבא ואמא לא יכולים לתת לכם. חיו בשלום עם מה שכן נתנו לכם, ואל תשכחו להודות על מה שכן. כי מה שלא ניתן גם כנראה לא יינתן, הנמיכו ציפיות במקום שוב ושוב להתאכזב. וכן, אני שוב אומרת, אני יודעת כמה הנשים היקרות בדור הזה עובדות קשה הרבה הרבה יותר מבעבר!! נסחבות באוטובוסים קמות לפני השמש ועובדות שעות ארוכות מחוץ לבית. יוקר המחיה עלה, וגם רמת החיים. אני מודעת לכך ולא ח"ו מאשימה… מצאו את הזמן לפנק את עצמכן כי מגיע לכן!!
יישר כוח לאתר המדהים הזה שמאפשר לנו לדבר אחת עם השניה גם במרחק של תפיסות עולם, דורות ו…מרחק פיזי. מקווה שתפרסמו את התגובה שלי. כולל חיבוק ונשיקה לבת היקרה שלי ולכאלו שכמותה:)

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

21 תגובות

  1. מי ייתן ונצליח לתקשר עם ילדינו בשיחה פשוטה פנים מול פנים ואפילו בטלפון – לדבר את הקושי, להגיע להבנה ולא בתוך מסך ובזהות עלומת שם …..

  2. כתיבה מהממת.
    נוגעת ללב.
    מרגישה כאילו כתבו את זה בשבילי..
    כמה אני צריכה עזרה.
    אם זה עם הילדים, אם זה עם הבית..
    אוי טאטא.
    תעזור. תרחם. ותביא כבר את המשיח

  3. איזו אמא מהממת! כמה הכלה והבנה ובאיזה רכות הנחת את הצד שלך, עטוף כמו מתנה יקרה. אשרי הבת ואשרי האמא!

  4. המכנה המשותף בין המכתב של הבת לתגובות שכעסו עליו זה הקושי, אני חושבת שאדם שקשה לו צריך לדון אותו לכף זכות… ובכל מקרה אני חושבת שכאשר האמא (ולהיפך) מרגישה שהבת שלה מגיעה אליה בדרישות היא יכולה יותר להבין אותה כאשר היא תתחבר לקושי שלה עצמה…
    גם אם הוא נראה שונה, וקשה להזדהות איתו.

  5. תודה, תודה, תודה לך!
    אין לי שום דרישות לאמא, וקצת צרם לי המכתב הראשון
    ובכל זאתגם אני עדיין מוצאת את עצמי פעם אחר פעם אחר פעם – פשוט נעלבת מאמא.
    וכ"כ עזרת לי להבין,
    כי אולי אמא שלי לא מתמודדת עם מה שאת תיארת אבל היא בהחלט מתמודדת עם דברים אחרים
    וגם בקרבה יש את הרצון העז הזה רק לתת כמה שאפשר
    מה לעשות? לא הכל אפשר.

  6. לדעתי זה מניפולציה!
    את המכתב כתבה אותה בת בדיוק שרצת להביא מסר כאילו יש גם אמהות שמצדיקות אותה.
    אז ב"ה אני אמא ל12
    יש לי קטנים נשואים וגם הורים.
    יש לי בעל ואת עצמי ועסק להפעיל.
    לא חושבת שאני עובדת פחות מאותה גברת וגם אם כן לא כתוב בשום מקום שאמא צריכה לפנק את הילדה הנשואה שלה.
    יש לנו מספיק רצון לפנק. אין צורך שהילדים יזיכירו לנו את תפקידינו.
    כי התפקיד אולי הפוך!
    הבה לא נדבר על דורות קודמים שלא גדלנו בהם…כי אם כן תעשי הכל כמו פעם!

    1. די … מה בסך הכל היא רצתה ?? שיתמכו בה קצת ??
      יש כאלה שזה סופר מתיש אותן והן באמת צריכות כתף חמה בשביל שיהיה להן כוחות להתמודדות הזו !

      לי אין את זה , ואני יודעת שלא יהיה , אין שבתות אצל המשפחה ולא חגים ולא אחרי לידה ולא שיחות עם אמא , ולא אחיינית שבאה לשמור קצת על הילדים ולא כלום..
      וברוך השם יש לי הורים , הם פשוט בשלהם..

      וקשה לי ! קשה !

      ואני יוצאת ומנסה להתאוורר , אבל המציאות שוחקת, ומי שקשה לה , רק היא מבינה את המכתב של הבת….
      היא לא באה להגיד שהיא רוצה רק שיתנו לה כל הזמן !
      היא רק רוצה שיראו אותה ואת הקושי שלה!!

    2. זה תגובה של אשה חרדית ?איפה כתוב שאמא צריכה לפנק??
      הזוי לי לקרא תגובה כזו באתר חרדי איכותי.זה כתוב בתפקיד האמהי שלך שנתן לך הבורא!
      תעשי הכל כמו פעם…כמה זלזול וציניות!!
      בהחלט שאנחנו צריכות לנסות להצמד לתפקיד האמהי שלנו כמו פעם.התפקיד לא השתנה!! להיות שם בשביל הילדים שלנו כל חיינו!! זה תמצית התפקיד שלנו בהחלט!!
      מיושן בשבילך? חשוך?
      צר לי!!
      זו האמת גם אם רבות מאתנו מנסות לברוח!!

    3. לא ככ ברור למה את כועסת—
      ולמה נראה לך שזו מניפולציה???
      הייתי מציעה לך לבדוק עם עצמך את הדברים שוב,
      את לא צריכה להרגיש אשמה על מה שאין בך לתת וגם לא להתנצל…
      המכתב השני לא הצדיק אפחד. הוא היה חף מתיחמונים.
      רק אמת פשוטה ונכונה.

  7. התגובה הנהדרת של האמא רק מחזקת את המצב בדור שלנו, הצעירות עובדות כל כך קשה שאין להן יכולת הבנה ו פניות להבין שההורים מתמודדים עם דברים קשים לא פחות ואולי יותר מגידול הקטנים, ויש להם מגבלות פיזיות בגלל הגיל, הודו להשם שיש לכם הורים ושימרו על בריאתם! אתם הראשונים שתפסידו בגדול אם חלילה אמא תקרוס או בריאותה תינזק! אל תכביד עליה ברגשות אשמה , זה הורג

  8. מרגש…
    לא יכלה לתאר זאת טוב יותר.

    מילים מדוייקות שתמיד צריך לדון לכף זכותופחות לחשוב על עצמנו…
    שכל אשה באשר היאאכן תמצא לעצמה כמה רגעים של העצמה אישית- נשית ע"מ להוסיף כוחות להמשיך לדאוג לסביבתה ולא לצפות שמישהו אחר יעשה זאת במקומה.
    לא הבעל ולא ההורים אמורים לעשות זאת…

  9. תודה על המכתב המרגש הזה
    גילתי את עצמי דומעת.
    למה? זה ריגש אותי וזה מחמם את הלב

    אהבתי מאד את הטיפ לדור הצעיר
    זה כל כך נכון
    צריך למצוא זמן לפנק את עצמינו
    קראתי מאמר מדהים בנושא הזה
    לא לחכות שהבעל… האמא… השכנות האחיות ישימו לב אלינו
    למרות שהרבה יותר נחמד וכיף כשמקבלים פינוק חיצוני

    עדיין אם את בגלל זה שאת מחכה לפינוק מבחוץ ואת לא מביאה לעצמך את הפינוק..
    אז את יוצאת קירחת משתי הצדדים

    לפחות נפנק את עצמינו.. בהערכה על כל מה שאנחנו עושות.. מגלות… מתמודדות… מלטפות וכו'
    ובאהבה לנשים המיוחדות שאנחנו
    מגיע לנו מחיאות כפים.. ושוקלד נחמד 🙂

  10. ואוו… ממש ריגשת אותי בתגובתך "מלב של אמא". כל כך נכון, נוגע ללב ומעביר מסר חם כנה ומתדלק. לדעת שגם אם פיזית לא יכולה, אבל המון אהבתך עדין שם ולעולם… תודה רבה !

  11. חזק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
    אמא יקרה! ובת שרוצה עדין פינוק של אמא קחי כוחות ותפנקי את – את אמך היקרה! תני לה!~להשען עלייך! ההורים שלנו גידלו ועדיין מגדלים משפחות גדולות והם צריכים כוחות ובריאות והכלה!!!!!
    די כבר לצפות לאחרים שיתנו ויתמכו ויעשו בשבילנו!
    כל יום אני מתחילה את הבוקר כך- את מי אני יפנק היום…למי עדין לא התקשרתי לשאול בשלומו … למי אשלח עוגה או מנה חמה וזה יכול להיות בעלך או הזקנה ברחוב ממול…. מתפללת להיות מן הנותנים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!תמיד אמן!!!

  12. איזו אמא מדהימה את!!!!!!!!!
    כתבת כל כך יפה!!!!!!!
    יש לך גם ילדה עדינה מקסימה וחיוחדת!!!!!
    התרגשתי מתגובתך המהממת עד דמעות!!!!!!!!!!!!!!!!!!
    שיהיה לך הרבה בריאות נחת מכולם!!!!!

  13. שהפנמת באמת את המסר שבתך ניסתה להעביר ולא התעסקת במסביב שזה : לא חייבים לך וחוצפה וכו….

  14. גם אני אמא סבתא..וכן כן גם בת…ב"ה חיתנתי כבר כמה ילדים..ואני סבתא למספר נכדים כו ירבו..ועובדת במשרה מלאה..וגם אני רוצה ללכת ולהתפנק שבת אצל אמא שלי…לכן אני מבינה גם את האמא וגם את הבת…

  15. היטבת להגדיר אמא יקרה! נגעת ברגש ובעוצמה שרק מעצימה… מי ייתן וייתן הקל את הכוח לכל אמא לגדל ולגדל ולתמוך בכל אחד ואחת מילדיה ולהנות בלי להתענות……

    יישר כוח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.