בעקבות אסון מירון הפסיכולוגים החרדים מסבירים כיצד להתמודד עם הטראומה

שיתוף ב email
שיתוף ב print

בעקבות האירועים במירון, ערב שבת קודש פרשת אמור. אנו מבקשים להעביר מסר זה מהשירות הפסיכולוגי בעיריית בית שמש.
בשעות אלו עסוקים הרופאים ברפואת הגוף בטיפול בנפגעים, גם לכם כרבנים, מחנכים והורים תפקיד חשוב ברפואת הנפש של ילדיכם ובני משפחתכם.
חלקינו פוגשים בילדים או מבוגרים ששהו במירון, שמעו או צפו במאורעות הקשים וחזרו נסערים, מבולבלים, חרדים ועם תחושת חוסר אונים. לנוכח האירוע ילדים יכולים להיות מפוחדים, מודאגים וגם מבולבלים. כמו כן, ילדים יכולים להביע תגובה למצב לחץ דרך שינוי פתאומי ולא אופייני בהתנהגותם, כולל התפרצויות בכי או כעס, פחד מלהיות לבד, קשיי שינה, ועוד. גם עבור אלה שחוו בעבר אירועים דומים ולא נכחו אמש במירון, המקרה יכול לעורר תגובות שונות של חרדה ולחץ.
אנו יודעים כי ישנה חשיבות רבה לבצע התערבות קצרה עם ילדים, ביומיים הראשונים לאחר אירוע קשה, וזאת על מנת למנוע חרדות ופוסט טראומה בעתיד. אנו מודעים לקושי לדבר עם ילדים על מאורעות קשים, עם זאת הדבר נצרך על מנת שהילדים לא ישמעו חלקי מידע נכונים או שגוים, שעלולים לבלבל אותם ולגרום להם לחרדה. עם זאת חשוב שהמבוגר שמדבר עם הילד יהיה רגוע ופנוי לכך רגשית, ויהיה מסוגל להקשיב לתכנים שהילדים משתפים.
שלושת שלבי ההתערבות מתחילים באות א': אינפורמציה, אוורור וארגון מחדש. (וסימנך: א. א.א)
שלב ראשון- אינפורמציה, כלומר מידע, תנו ל ילדים מידע רלוונטי ותואם גיל. הסבירו להם, וענו על שאלותיהם במילים פשוטות. נסו לצמצם חשיפתם לסרטונים ותמונות קשות. בסיפור עם התחלה אמצע וסוף. יחד עם הסבר על המאורעות שקרו, תוך אמירה שיתכן ואיננו יודעים את כל הפרטים אולם הפרטים יתבהרו בהמשך. עם זאת להדגיש כי האירוע כבר הסתיים וכל האנשים שהיו במירון כבר חוזרים הביתה.
שלב שני- אוורור רגשי, כלומר ביטוי של מחשבות ורגשות. לשאול את הילדים איך הם מרגישים לגבי מה שסיפרתם להם כרגע, ומה הם חושבים עליו. הדבר החשוב ביותר הוא להגיד לילדים ואף לזכור זאת בעצמנו, שכל תגובה היא נורמלית. בדרך כלל, תופעות חריגות חולפות לאחר מספר ימים. כמו כן חשוב לומר שאנשים שונים מרגישים אחרת, ושאולי אף הם ירגישו שונה בהמשך, ושיש מקום בלב לכל דבר.
בגילאים שונים ניתן להשתמש באמצעים כמו ציור, סיפור, שיר, תפילה ותהילים. וכאן גם המקום לחזק את הילדים באמונה ובביטחון בד' יתברך.
שלב שלישי- ארגון מחדש, לשאול את הילדים מה ניתן לעשות עכשיו, ואיך ממשיכים הלאה, אולי לעזור למישהו? אולי לומר פרק תהילים ,לרפואה ולעילוי נשמת הנפטרים? אולי לצייר ציור לילד חולה? במצבי חירום כדאי לסייע לילדים לגשת לפעולה, ולהמשיך גם בפעולות יומיומיות שגרתיות כגון סיוע בבית או משחק עם האחים.
מרבית הילדים והמבוגרים שראו או חוו אירוע קשה יחזרו לתפקוד ולרגיעה לאחר פרק זמן קצר של עיבוד ושיתוף. אולם כדאי להשים לב להתנהגות שלהם בימים הקרובים. כמו כן חשוב מאוד שההורים יאמרו לילדים שהם כאן לכל שאלה ובירור, וייצרו שיח פתוח ומאפשר הבעת רגשות. אמירה זו משאירה לילדיכם דלת פתוחה על מנת לגשת ולפנות.
אם ילדיכם או משהו מבני משפחתכם הקרובה היו נוכחים במירון בזמן האירוע, פעלו כך:
א. חשוב לאפשר לכל אחד מהנוכחים באירוע לספר במילים שלו את מה שחווה, ראה, שמע, והרגיש. נסו לחזור על הסיפור שסיפר, ובררו אם שמעתם נכון. הקשיבו לתכנים והרגשות העולים מהסיפור ומתיאור האירוע.
ב. ציינו בפני הילדים שרוב האנשים מוצאים כוחות נפש, מתמודדים בעצמם ומתאוששים כעבור זמן מסוים. העבירו את המסר, ששיתוף ברגשות ומחשבות הינה עדות לכוח פנימי וליכולת להתארגן מבחינה נפשית.
ג. זהו את הרגשות והמחשבות שלהם, סייעו בהבנתן ואמרו לילדיכם כי מה שהם מרגישים כרגע זה הגיוני וטבעי למצב הקיים.
ד . ילדים יכולים להביע מגוון רגשות, גם כאלה שנראים לנו "לא שייכים" או "לא נכונים". ברגעים כאלו אין תגובה נכונה ולא נכונה. ילדים ונערים מבטאים את תחושותיהם בצורות שונות.
ה. גייסו את ערנותכם ויכולת ההקשבה שלכם כדי לעקוב אחר המצב הנפשי של ילדכם.
ו. אם ילדכם אינו מעוניין לשוחח עימכם, אמרו שאתם זמינים בכל עת שירצה, אל תלחצו אך השאירו ערוץ פתוח.

 

השירות הפסיכולוגי מודיעין עילית משתף בקטעי הסבר להורים בנושא טראומה (לא הוכן ספציפית לאסון מירון, אך יכול להועיל מאוד) בהגשת הפסיכולוג ד"ר שלמה בלאק: 

 

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.