ניסיתן פעם להתווכח עם מישהו לגבי משהו שהוא מרגיש?
אל תגידו לי שלא, כל אחת מאיתנו ניסתה:
"אבל למה נפגעת? התכוונתי רק להתבדח…"
"למה אתה כועס? זה ממש לא היה בכוונה…"
כשאנחנו גורמים למישהו לרגש שלילי, האינסטינקט הראשון שלנו הוא לתקן את זה. אז אנחנו מסבירים את הצד שלנו וכשזה לא עוזר אנחנו מנסים להסביר לו את הצד שלו. זה לא נשמע הגיוני במיוחד אבל זה מה שקורה, פעם אחר פעם.
אנחנו מסבירים לאדם הפגוע, הכועס, העצוב שעומד מולנו למה הוא ממש לא אמור להיות במצב הזה כרגע.
וכשהוא לא יוצא באופן מידי מהמצב הזה אנחנו ממשיכים לנסות ולהסביר לו כמה ההרגשה שלו לא צודקת.
וכאן הטעות שלנו. כי רגש אי אפשר לשפוט.
רגש הוא לא משהו הגיוני, או צודק, או נכון.
רגש הוא תוצאה של משהו וכשהתוצאה הזו מגיעה, היא שם ואי אפשר להתווכח איתה.
אם אדם נפגע ממשהו שאמרתי- הפגיעה קיימת אצלו וזה לא משנה אם התכוונתי או לא, התוצאה כבר קרתה.
כשאנחנו מנסות להתווכח עם רגשות של אדם שעומד מולנו, במיוחד כשמדובר בבן זוג, זה בדרך כלל רק מדרדר את העניינים, כי בנוסף לפגיעה או לכעס, אנחנו מוסיפות אצלו כעס על זה שאנחנו פשוט לא מבינות אותו.
ואם אנחנו באמת לא מבינות?
זה בסדר גמור.
כמו שאמר הרמב"ם: "תכלית הידיעה שנדע שלא נדע"- יש דברים שאנחנו אף פעם לא נבין, ועצם ההבנה הזו מספיקה.
אז מה עושים במקרה כזה?
לא לוחצים, לא מכבידים בהסברים וסיבות. מתנצלים, מכבדים, נותנים מרווח וזמן, נשארים להקשיב אם צריך ומחכים שירגעו הרוחות כדי להסביר את הצד שלנו.
מירי ויזל, מאמנת למציאת זוגיות, יועצת זוגית ויועצת לחיי אישות
לקבלת המדריך המלא להחזרת האינטימיות לחיי הזוגיות שלכם לחצו כאן
נייד: 050-4564246
אתר: https://pashutzug.co.il/
מייל: [email protected]











תגובה אחת
מירי את כותבת יפה וכל כך אמיתי!!