תמונה: shutterstock
רציתי להכין עוגה יפה וקרובה לשלמות
שארגיש שעשיתי את המקסימום שלי את ההכי טוב והכי ראוי לעוגת החלומות שלי😊
לפני שהתחלתי עשיתי רשימה מדוייקת מה אני צריכה לקנות וכמובן שחיפשתי אחרי מתכון מושלם!!!!! ומצאתי (לפחות חשבתי שמצאתי)
יצאתי מהבית, עליתי לרכב והתחלתי בקניות:
ביצים, סוכר, קקאו ועוד ועוד…
הגעתי לחנות התבניות כדי לבחור את הצורה שהכי תתאים לעוגה שלי.
אבל לא מצאתי ,הלכתי לעוד חנות -וגם שם לא מצאתי! ככה הסתובבתי לי במשך 3 שעות כדי למצוא את התבנית שרצתי דמיינתי וחלמתי.
אבל תנחשו…לא מצאתי😞
חזרתי לבית בידיים ריקות
ישבתי וחשבתי כל המצרכים לפני מה אני יעשה בלי תבנית??
כל החומרים נמצאים בידי וכשהעוגה תהיה מוכנה לא יהיה לי לאן לצקת אותה
מה זה שווה? פרקתי את החומרים במקרר, שם ימתינו לבוא יומם.
לפעמים אנחנו נחפש ונחפש ועדיין לא נימצא…
במקרה הנוכחי שלנו, זו תבנית (מסגרת) לנערה.
כן, אל תצחקו עליי, אבל שעות במטבח המטרה להעביר את הכאב, לשמח את הנסיכה שלי, הולידו תובנה מדהימה:
החיים בנויים מתבניות ואנחנו העוגה היפה, היצירה שה' שלח לעולם עם שליחות מיוחדת וייחודית.
לא תמיד נימצא את התבנית המדוייקת לנו "באיזור הנוחות שלנו"…
לפני שנמצא אותה, לעיתים, נישבר ונתעצב, אבל בסוף נמצא את האחרת המתאימה לנו.
בהמשך כנראה יתברר כי היא בדיוק לפי המידות והחלומות שלנו, אולי אפילו יותר מאלו שידענו לחלום ומישהו אחר כבר חלם עליהם עבורינו.
נבין שהיה שווה לחכות ולחפש, ולא להתפשר על המוכר, הידוע והקרוב.
כי נכון שמסגרת יוצרת כלפי חוץ צורה זהה לכל העוגות. אבל…יש הבדל ענק בטעם, במרקם, בריח, בדיוק שהכינו את העוגה, עוגה של רולדין ועוגה של נחמה נראות אותו דבר, אבל הטעם? שונה.
אז איך אנחנו מצפים לראות את אותה תוצרת באותו מוסד?
הנמשל נכתב מלבי השלם, שמנסה להכניס את עצמו להגדרות מסוימות ולתבנית מובנת: לעולם לא נוכל להתעלם מחומרי העוגה, ותהליך ההכנה – בלי להפריע לקצף, לערבב בצורת מעטפת זהירה, לטעום מידי פעם, להוסיף שמן ותמצית וניל, כל אלו הם הריח והטעם שיהיו – לא משנה איזו תבנית תהיה.
על טעם וריח לא ניתן להתווכח…
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
