בפורים הראשון בחיי הבנתי שיש מצוות מיוחדות לפורים ואחת מהן כמובן, קריאת מגילה, מה? גם בערב וגם בבוקר? טוב, בסדר.
סליחה, מתחפשים כשבאים לבית הכנסת לקריאת מגילה? כן, היתה התשובה, באמת שאני לא זוכרת את מי שאלתי ומי ענתה לי,
אולי ילדה אולי אמא שלה. בכל מקרה התייחסתי לעניין בכל הרצינות. בבוקר יום הפורים קמתי, נטלתי את ידי, ברכתי ברכות השחר ומיד התחלתי להתחפש. לבשתי אוברול סגול, על בטני הדבקתי בסקוטש שעון גדול מפלסטיק. על ידי עטיתי כפפות צחורות כשלג עם פרווה על גב היד, שמתי על האוברול "קפטה" לבנה, פראק – בלקסיקון של פעם. את שערי אספתי והנחתי על ראשי כובע לבן עם אוזניים גבוהות ענקיות מזדקרות לכל עבר, ולתוספת המושלמת דחפתי בתוך פי 2 שיניים לבנות מפלסטיק. כך, שמח ומחופש אץ לו רץ לו השפן הקטן לקריאת המגילה.
ואני כל-כך אוהבת להתחפש, כל כך שמחה ומאושרת פוסעת לי לבית הכנסת, נכנסת לעזרת הנשים, ראשונה. יושב לו השפן, מתפלל תהילים ומחכה. ונשים מתחילות להיכנס, וכולן כולן כולן נראות רגיל לגמרי. שום תחפושת שום-כלום. הוי, הנה מישהי עם כובע של ליצן על הראש, לא. סליחה, זה פשוט הכובע שלה אופס.
והנה ילדה נכנסת עם רעשן, יופי יופי, מזמזם הקול בתוכי, תיכף תראי, כולם כ-ו-ל-ם יבואו מחופשים, וככל שעזרת הנשים הולכת ומתמלאת הולך ליבי ומחסיר פעימה אחר פעימה. איפה להתחבא? היכן להסתתר? הרגשתי שפרצופי לוהט מרב אי-נעימות, וקריאת המגילה החלה, ובין המוני הנשים הצובאות עומד לו שפן שלא יודע אם לבלוע את שיניו, או להחביאן בכיס, אולי אני רק אוריד את הכפפות, אבל מה אני אעשה עם האזניים האלה? אין איך להסתיר אותן. בסוף קריאת המגילה, כשרק אזני האמיתיות האדימו אומרות לי כולן פורים שמח פורים שמח, ואני, שפן קטן, אצתי רצתי לביתי ואזני מתנדנדות ברוח. נו, ומאז, תשאלו? לזכר אותו פורים תמצאו תמיד תמיד שפן אחד מסתובב לו ביום הפורים, חפשו אותו בשקט, שלא תגרמו לו לברוח 😊
עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:
אם בסביבת עבודתך קיימות סכנות או אינך מוגנת כדאי שתקראי…חובת מעסיק כלפי בטיחות עובדיו
למרות הקושי, בואו נדבר על זה: אני נמצאת כאן
האבסורד שלנו: מחפשות סגולות לפרנסה וחוגגות עם מותגים.
'חתונות הקורונה' המצומצמות, ימשיכו להתקיים גם אחריה? האם הן טובות לזוג?
הקורונה מוכיחה: אתם יכולים בלעדיו / בת שבע גפן





