כולם מדברים על זה, אבל לא כולם עושים את זה.
חזרה לשגרה?
כן, אתמול היינו שם, באיסרו חג, מקפלות כבסים של חול המועד, מסדרות מחדש את הארונות, מותחות את המצעים, מכינות ארוחה נונשלנטית – אין פיתות? אין. נקנה קמח, נכין פוקאצ'ה, העיקר לחם לנשמה.
והיום?
היום הם היו צריכים להתלש מהמיטות
להכנס לתוך המחלצות
היום, השעון המעורר דפק בלי רחמים, ויללות עם בקבוקים, שוקו על השיש, כריכים מהמקרר…
הכול כאילו חזר לרגיל.
ואיפה אנחנו בכל הסיפור הזה?
איפה ה'חזרה' לשגרה שמדברים עליה,
מישהו מוכן לתת לה להיות?
אז נתתי לה, להם, נכון יותר, נתתי פתקים של שחרור מוקדם מהרגיל.
כי לקפוץ מאחת למאה זה יותר מדיי ללב שלנו, שחי על מצות עד לא מזמן.
נתתי גם בגד עם טויסט מענין, חולצה חדשה, מכנס קצר, משהו שיעשה להם שמח בעיניים ובידיים
משהו שיתן הרגשה טובה שכיף לחזור בשבילה, אפילו אם היא חיצונית וקטנונית.
לפעמים כיף להיות קטנוניים, תנסי, עט ורוד, מחברת מנצנצת, מדבקה יפה על המחשב, משהו שמזכיר לך את הרצונות הפמיניים הקיימים שלך.
הרצונות האלו, שמחיים אותנו, החלומות שלא תמיד אנחנו מגשימות, אבל שואפות אליהם ומקבלות כוח.
אתמול, חלמנו יחד בלילה על הדברים הטובים שיצפו לנו היום, אני כאן נעצרת ברשותכן, לרגע, להתפלל שכל הטוב הזה יקרה וגם יותר ממנו.
ומה איתך? מה איתי?
חזרת?
ח-ז-ר-ה כזו, איטית, כמו שהנפש שלך צריכה?
או שאת כבר עמוק בתוך השגרה?
אם כבר אנחנו פה בשביל להנות, אז תדעו לכם שהנאה זה בדיוק זה, לא לחייב את עצמנו להיות במקסימום כשהגוף והנפש שואפים לפחות.
איכות חיים, כזו שאת חייבת לתת לעצמך, היא היכולת לאפשר נחיתה רכה, בלי לחצים, בלי הספקים.
כמו יום ראשון כזה, רק ברביעי.
כולם יבינו את זה, כי כולנו זקוקים לזה, ושקיפות, כזו שנותנים לה להיות, בלי מסכות והתיפיפות, היא הכוח המחבר הכי טוב שמצאתי באנושות.
מחר יגיע חמישי, אל תפחדי ממנו, הוא בדיוק הסמל לשבת המתקרבת
ולא, את לא חייבת להכין שבת עם כל המנות והרכיבים, לכי על הכי פשוט והכי בטוח, תני למוח שלך להתאקלם
אחרי הכל, גם הוא נחת עכשיו מפסח, רוצה להבין לאן ולמה.
ובלילה, רגע לפני שאת הולכת לישון, אל תתני לשגרה לכסות לך את העיניים ואת הלב, קחי דף ועט, תרשמי לך את ההספקים, הריגושים והשמחות שאת הולכת לחגוג עד החג הבא:
קידום בעבודה, טיפול רגשי, קורס שאת אוהבת, שיחה קבועה עם ילד, תודות, משחק משפחתי קבוע.
מה, מה השאיפות שאת הולכת להגשים בשגרה הזו? מה הולך לשמח אותך כל כך, כמעט כמו החג הזה שהיה פה ועודנו בעצמותינו?
שתפי אותנו, למיילים יש כוח, גם למחשבות 😊
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
ואיי כל כך נכון וכל כך אהבתי!
קול שכמעט לא משמעים משום מה …
לוקחת לעצמי רגע של שלווה ושקט .
תודה על הכתבה!