הגמרא במסכת ראש השנה אומרת: אין דנים את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה! שנאמר: "…כי שמע אלוקים אל קול הנער באשר הוא שם"
כתב רבינו חננאל: "באשר הוא שם" – ואף על פי שגלוי וידוע לפני ה' יתברך שהוא עתיד לצאת לתרבות רעה. וכן נאמר בספר איוב: "אם זך וישר אתה" ולא נאמר בפסוק 'היית' בלשון עבר, אלא זך וישר אתה – עכשיו.
כתב הרב וולבה זצוק"ל- בדין של ראש השנה אין מתחשבים במה שאדם עתיד להיות, אפילו אם ידוע בשמיים כי לאחר זמן יקלקל מעשיו.
אלא אם בשעת הדין הוא בבחינת צדיק, דנים אותו כצדיק. ואפילו אם בעבר היה רשע ורק בשעת הדין הוא בבחינת צדיק, גם כן דנים אותו כצדיק!
בספר 'בדרך שאדם רוצה' כתב: בעומדנו לפני בוראנו בראש השנה, בל ניגרר במחשבתינו אחרי
העבר, ובל נשוטט במאווי העתיד של החיים, אלא נמלא את ההווה להיות "זך וישר.." עכשיו.
האדם החכם יתרכז רק במחשבות טובות ויהיה בטוח בטובו של ה', וכך יהיה פוסע בדרך הנכונה לקבל את כל הטוב שה' יתברך ממילא רוצה לתת לו.