כתב השל"ה הקדוש זיע"א: חייב כל יחיד ויחיד להתפלל לה' יתברך על כל דבר שצריך לו. ואל יבטח על חריצותו ושכלו כי במה נחשב הוא. ורק עצת ה' היא תקום. ולכן על כל עסקו יתפלל לה' יתברך מכל מה שהפה יכול לדבר ואחר התפילה
יעסוק בעסק זה וישים בטחונו בה' יתברך שהוא יעזור ויושיע לו.
אמרו חז"ל: "כל המשתף שם שמיים בצערו, כופלין לו פרנסתו. וצריך המתפלל להרגיש שה' יתברך מרגיש את צערו כמו שכתוב: 'עמו אנכי בצרה'."
כתב בספר 'החינוך': "אדון הכל שברא אותנו חפץ בטובתנו ולכן הדריכנו במצוותיו היקרות שנזכה בהן. והודיענו גם כן ופתח לנו פתח כדי שנשיג את כל משאלותינו לטובה, והוא שנבקש ממנו את כל חסרונותינו כי בידו היכולת לספק הכל. כי הוא יענה משמיים לכל אשר יקראוהו באמת. ומלבד השגת חפצי ליבנו, יש לנו גם זכות גדולה מאוד בדבר זה לעורר מחשבותינו כי האדון ברוך הוא המטיב לנו, עיניו פקוחות על דרכינו ובכל עת ישמע צעקתינו: "לא ינום ולא ישן שומר ישראל" כי אין לפניו שום מונע ומעכב בכל אשר נחפוץ.