מובא בספר 'שיעורי דעת' – ככה קבע ה' יתברך בהנהגת הבריאה, שלפי מצב האדם ולפי מידת הכרתו בגדלות הבורא יתברך, והכרתו בחסדיו המרובים והשענו עליהם, חלה עליו ברכת שמיים וחסד יסובבנו.
ולכן שמעורר האדם בעצמו על ידי תפילתו את הידיעה והרגש שהוא מסור ביד ה' יתברך, וממנו כל תקוותו ורק עליו הוא נשען, בזה הוא מגביר את חסדי ה' יתברך עליו. על ידי הכרה זאת, הוא מתרומם לאוצרות שפע הברכה המשפיעים עליו ומשביעים אותו רצון.
נמצא אם כן שהשינוי תלוי בנו. כי הוא יתברך רוצה להטיב ולהשפיע תמיד.
כל העולמות עם אלפי רבבות ענייניהם מקושרים עם נפש האדם, שהוא המפתח של הבריאה.
ועל פי מצב נפשו מתנועעים כל כוחות ההשפעה. כל רגש המתעורר באדם, כך מתעורר לעומתו בדיוק רגש זה בעולמות עליונים.
אם הרגש של האדם הוא שמחה ותחושת בטחון בה' יתברך, הרי רגש זה מתעורר גם למעלה בעולם העליון ומיד יורד מלמעלה ומשפיע עוד את אותה הרגשה.
עבודת האדם לעורר על עצמו רגשות שמחה ובטחון בה'.