אז למה כל כך אכפת לנו מה חושבים עלינו? מסתבר שזה לא "סתם רגישות יתר"…
הצורך בנראות: להיות קיים זה להיראות הצורך שלנו בנראות הוא לא עניין של אגו או רדיפת לייקים, אלא צורך הישרדותי עמוק.
נראות = שייכות
כשאנחנו מקבלים אישור מהסביבה, המוח שלנו מבין שאנחנו חלק מהחבורה, מה שאומר שיש לנו הגנה ואוכל. היום זה אולי לא עניין של חיים ומוות מול נמר, אבל המוח שלנו עדיין מתרגם התעלמות לאיום קיומי.
החרם והמוח: כשהלב נשבר המוח מאותת כאב, מחקרים ב-fMRI גילו שכשאנחנו חווים דחייה, האזור שנדלק במוח הוא בדיוק אותו אזור שמעבד כאב פיזי
עבור המוח שלנו, "כתף קרה" מחבר, או דחייה מהחבר'ה – כואבת בדיוק כמו מכה יבשה ברגל או כווייה באצבע. המוח לא באמת מבדיל בין עלבון למכה מבחינתו, פגיעה חברתית היא פציעה לכל דבר.אם אתם מרגישים צורך עז שיראו אתכם, או אם דחייה מרגישה לכם כמו כאב פיזי אתם לא "דרמטיים" אתם פשוט אנושיים
להצטרפות לקבוצת תכנים בנושאים פסיכולוגיים:
מצאת טעות בכתבה? יש תוכן שאינו ראוי ? כתבי לנו בלחיצה כאן
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:
ניסוי מיוחד: "פתאום הרגשתי את סבון הכלים ושמעתי את קולות המים הזורמים" | ברכי שגב
חלק ה' בסדרת שליטה במחשבות: מדריך למחשבות מציקות במיוחד / בת שבע אדלר
אמא תתני לילד שלך את המתנה הזו: "מצפן רגשי" | ברכי שגב פסיכולוגית בהתמחות קלינית
הבת סובלת מהפרעות אכילה? יש תקווה – בטיפול מתאים
בין סערה למבצר, על היכולת (הקשה) לשהות באי וודאות בצל מלחמה / ברכי שגב
