פגשתי מקודם ילדה חמודה
מסתובבת לה סתם במטבח
היא נישקה אותי ואמרה "אמא תודה
שפתאום את אמא כל כך"
כזאת אמיתית במשקף ומטפחת
לדעתה- דווקא בפיג'מה אני ממש מטופחת
היא גם פתאום גילתה שיש לי בכלל נמשים
ושאני לומדת המון מושגים חדשים,
כמו ריכוז, סדר בוקר, חוברות וצבעים
ושירים כמו גמד ביער והנה מה טוב ומה נעים
הרגשתי אפילו צביטה של קנאה
בדיצה הגננת שאיתה כל יום מבלה
וכמה חכמות ופנינים הילדה מגלה
ואיך היא מעצמה פתאום ככה גדלה
לא מודה לך נגיף, אל תיקח קרדיט על שום דבר טוב
כן מודה לך, אלוקים, על הזדמנות לאהוב
להרגיש, להיות כאן ועכשיו, לעצור הכל פתאום
לרדת לרגע מהגלגל הענק הזה ופשוט, פשוט לנשום
עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:
היא לא תמיד מבינה, לפעמים מעצבנת ומתישה אבל היא כל החיים / גיטי מאירוביץ
יהודית כלה מיוסרת בטור נוגע: אפשר לקרוא לך אמא? אפילו שאת שוויגער…
מה אני עושה עם הילד הזה ?! הוא לוחץ לי על כל הכפתורים שמוציאים אותי מהכלים!
יהודית שולם בזוית אישית: הילדים בחיינו
מסקרן: מה קורה כשאני כועסת? אולי התשובה תפתיע אותך.
4 תגובות
מזדהה עם כל מילה!!ומנצלת כל רגע עם המדהימים שלי.
אהבתי, מזדהה
זו באמת הזדמנות לאמהות בחל"ת.. אבל סיוט אמיתי לאמהות (ועוד יותר לילדים!) שעובדות מהבית 🙁
מזדהה!
אמנם מאתגר את הסבלנות
ובכלל לא פשוט
אבל נותן פרופורציות
ונינוחות
פתאום כל הרעש נעלם
לא רואים את ׳כולם׳
וגם אין מה לקנות בחנות…
והיום מלא אמהות!
הכנה טובה ל "והגדת לבנך" !