היא לא תמיד מבינה, לפעמים מעצבנת ומתישה אבל היא כל החיים / גיטי מאירוביץ

שיתוף ב email
שיתוף ב print

חנוכה עבר לא מכבר, וכמעט כל מי שאני מכירה, חגג לפחות ערב אחד עם בני המשפחה הקרובה והמורחבת.

שמעתי כבר הרבה דעות על מסיבות חנוכה, חלקן טוענות בתוקף שזהו חג נפלא ומשפחתי, וכמה טוב לשבת יחד עם סבא וסבתא ובני הדודים… האחרים טוענים שלמי יש זמן בכלל? ואת מי מעניין להיפגש עם בת דודה שניה מצד אמא?

אני באופן אישי, נהניתי מאוד לפגוש את כולם ולהתכבד במטעמים שהוגשו. אם תבקשו ממני להגדיר את האירועים הללו, אוכל לציין שהם נחמדים ומצחיק וכיפים, אבל יותר מכל זו הרגשה משפחתית נהדרת שמציפה אותי.

פגשתי במרפאה אישה לא מוכרת, חמודה ונעימה. ישבנו זו לצד זו ובזמן שהמתנו שוחחנו על המסיבות והאירועים בחג. לאחר מספר דקות שיחה גיליתי שיש לנו קרבה די קרובה.

"איזה טירוף שלא שמעתי עליך מעולם" אמרתי לה, והיא ענתה בחזרה ש"ככה זה! ואין מה לעשות… והמשפחות גדלו ברוך ה' וכבר אי אפשר לספור את כולם ולהכיר את כולם"

ולמרות שיש אולי הגיון קר בדברים שלה, כאב לי… הרי כל חיי שמעתי סיפורים על איזו "סבתא" של אבי, ובחשבון פשוט ידעתי שלא יתכן שאותה הגברת היא סבתא, כיון שסבתא שלי, ניצולת שואה, אבדה את רוב משפחתה באירופה… לאבא שלי לא הייתה מעולם סבתא.

ובכל זאת… קראו לה סבתא כי היא הגיעה מאותו אזור בהונגריה, וכי סבתא שלי הכירה אותה.

וכששאלנו שאלות, ענו לנו ש"מה זה משנה אם הDNA  דומה או זהה… משפחה מתחילה בלב".

"משפחה היא נכס שעומד לעד" אני נואמת לילדים שלי, "תאהבו אחד את השני, תהיו בכל ליבכם זה עבור זה" אני משדלת. "אל תריבו, תכבדו ותגנו" אני מתפללת ומנסה להעביר בכל דרך את המסר המשפחתי הזה: "משפחה בריאה היא משפחה ששומרת ומגנה ודואגת ומתמסרת ואוהבת עד בלי די. שווה להשקיע במשפחה!"

אבא יקר,

בדיוק בימים אלו של משפחתיות וגיבוש נתקלתי בפירוש מדהים של הרש"ר הירש. הוא מביא שהמשפחה היא הכלי שמשמר את הבית היהודי במהלך הגלות האיומה, והמשפחה היא המפתח לגאולה. ומוסיף הרש"ר ואומר שכשיבוא המשיח, יגאלו אנשים לפי משפחות.

קריאת המילים הותירה בי הרהורים…

אבא שבשמים, אתה רואה כמה חשוב לי העסק המשפחתי הזה, וכמה תפילות אני מתפלל שילדיי יאהבו זה את זה. אתה רואה שאני גאה במשפחתי הגרעינית ומאושרת להיות חלק ממשפחתי המורחבת. כשיגיע הרגע שתכריז את שמו של סבי, אצעד קדימה בראש מורם ובחיוך גדול, ואומר לכל מי שרק יסכים לשמוע "אני הנכדה!"

וברגע ההוא כל אלה שקיטרו על המסיבות המשפחתיות, ישתקו. כי איזה נס שנפגשנו ושאנחנו מכירים…

כן אבא'לה, הרגע הזה יבוא, ואני ומשפחתי המורחבת – המורחבת מאוד, נעמוד יחד בשער הגאולה. אוהבים זה את זה, מעריכים זה את זה, דואגים זה לזה.

נעמוד שם ונספר לכולם איך לאורך שנות הגלות הארוכות, השכילו נשים צדקניות לדאוג ולשמר את התא המשפחתי בכל מחיר. נספר לכולם על ערבי חנוכה (ולא נגלה שלא היה לנו בכלל חשק לבוא) נספר על ליל הסדר רב המשתתפים (ונשמיט את החלק בו התעצבנו על הדוד שלוקח את כל תשומת הלב) נספר על טיול משפחות בקיץ (ונשכח לספר על החום והנסיעה הארוכה והמתישה) ונמשיך ונספר על מייל משפחתי משותף.

כל אותם אירועים שגרמו לנו להפוך ל"משפחה" יהיו שם אתנו. יובילו אותנו בדרך לגאולה השלמה.

אבא,

בבקשה עזור לי לזכור זאת כשהמשפחה קצת מעצבנת או לא מבינה. תן לי כח להמשיך ולדאוג למשפחה הקטנה שלי ולמשפחה המורחבת. תעזור לי להפנים שמפתח הגאולה נמצא בידיים שלי. מפתח ושמו משפחה.

חדש באתר

השארת תגובה

לתשומת לבכן התגובות מוצגות לאחר אישור המערכת


5 תגובות

  1. נציגת המשפחה המעצבנת הגב

    בתור בת דודה שלך – ממש נעלבתי…

  2. ציפי הגב

    כמה נכ ון ויפה!!! יישר כוח

  3. קרובה קרובה מדרגה ראשונה הגב

    גיטי יקרה,
    כמה זמן לא נפגשנו? אותי לא ראית חודשים או שנים…(גם אם ראית זה נגמר בהיי וביי…)
    אני אותך רואה כל שבוע על גבי העיתונים…
    מתעדכנת מה קורה איתך ואיזה חוכמות עשו ילדיך….
    מה חבל שכאשר כבר אין סבא וסבתא…
    לא נפגשים יותר בצוותא,
    הקשרים נעלמים
    ואפילו בשמחות ספק אם נפגשים 🙁

  4. הני הגב

    כל הכבוד למערכת!!!
    הכותבת הכי מוכשרת בתעשיה! רצה לספר לכל החברות שלי שגיטי כותבת גם כאן, ולא רק במשפחה…
    תודה גיטי,
    מחכה כל שבוע לקרוא אותך.

  5. גיטי? איזה כייף שאת גם כאן! הגב

    ממש ממש יפה וכמה נכון, אין כמו משפחה
    למרות הכל ואולי…בגלל הכל
    תודה על הטור היפה
    חני

x איזור הפורומים והקבוצות
של קול כבודה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן