"אמא את ממש כמו גבר!!"
אמר בן ה-9 שלי כמחמאה על כך שהצלחתי לפתוח את הברגים החזקים של מכונת הכביסה החדשה שלנו.
"תודה בן".
"מאד מחמיא לי".
אמרתי בקריצה תוך כדי ייאוש,
בעיצומה של סיטואציה משעשעת בה הפכתי לרגע לטכנאי מכונת כביסה.
מזל שיש קורונה,
כך החברה התירה לנו לא להזמין טכנאי שיתקין אלא שלחה טכנאי טלפוני שהנחה מה לעשות.
הרגשתי לרגע לגמרי האדם הכי חסון ושרירי עלי אדמות.
בעל כורחי…
אז קבלו תקציר,
עכשיו אני "טכנאי מורשה" של חברת "סימונס"…
יש 4 ברגים (ענקיים ושמנים) מאחורה שאותם דבר ראשון צריך להוציא.
אחר כך לחבר את צינור המים ואת צינור הביוב
אחר כך לחבר לחשמל
ולהפעיל את המכונה על התוכנית הכי קצרה לראות שהכל עובד כשורה.
קצר ולעניין, לא?
הבעיה היחידה שלהזיז מכונת כביסה זה כמו לנסות לדחוף פיל עייף שרובץ על הרצפה.
בכוחות משותפים עם בן ה-9 האלוף שלי שדקה קודם חשב שאמא שלו 'כמעט כמו גבר' הזזנו .
ובא לציון גואל.
מי אמר שאין יתרונות ולמידה בחופש…
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
מקסים
כן הקורונה מביאה איתה התנסויות מיוחדות.