אם יש סיפורים שנקראים בלשון העם "הזויים", אז הסיפור הזה ודאי עונה על ההגדרה באופן הכי הזוי שיש.
ליבי (שם בדוי) בחורה מקסימה בת 23, בת זקונים, נעימה ונאה, מוכשרת, מבית טוב, למדה בסמינר מצוין ועוסקת בהנה"ח במשרד נחשב. היא הגיעה אלי לפגישה כשהיא מרוסקת. במחצית השעה הראשונה היא רק בכתה ללא הפסקה.
הייתי שם בשבילה. לאחר שנרגעה מעט והצליחה לפתוח את הפה, היא ספרה שנתונה תחת לחץ אדיר ובקשה את עזרתי.
כבת זקונים להורים מתבגרים, הוריה כבר למודי ניסיון בשידוכים של עשרת אחיה ואחיותיה הגדולים. אביה הציעה לה שידוך שראש הישיבה אמר עליו שהוא בחור משכמו ומעלה – כליל המעלות ממש. למדן ושקדן, מאיר פנים, בעל חסד ובעל מידות טובות – מה שהיא ליבי, לא מצליחה לראות בכלל…
חיים (שם בדוי) לא עונה לכל ההגדרות הללו. אינו מצליח לעלות חיוך על פניו, אינו מתעניין בה ולא רגיש אליה. ובאופן כללי לא נעים לה במחיצתו.
אביה של ליבי לא מוכן להקשיב לדבריה. "לא יתכן שראש הישיבה יאמר סתם כאלו שבחים על בחור…" לטענתו. לדברי ראש הישיבה, אם היתה לו בת או אחיינית בגילה, היה "חוטף את הבחור הזה עבורה"
אבל ליבי לא מצליחה לחשוב לרגע שעם הבחור הזה היא תקשור את חייה ותקים בית.
אביה מאיים שאם לא תסכים לשידוך היא תצטרך לחפש לעצמה מקום אחר וגם לא ידאג לשידוכים שלה יותר.
אחיה ואחיותיה מצטרפים ל"חגיגה" ומנסים להפעיל עליה מכבש בדרכים שונות: "את סתם מתפנקת.. הצעה כזו לא תחזור… נח לך להיות רווקה אצל ההורים ולכן לא בוער לך להתחתן…" ועוד היגדים ששוברים לליבי את הלב ומשאירים אותה מרוקנת מכח.
ליבי פחדה שלא תצליח לעמוד בפני כל העומדים בפניה וחלילה תיפול בשידוך שהיא רואה בעיניה שלא יצלח. ולא, היא לא מוכנה בשום פנים ואופן להיכנס לחופה עם בחור שהיא לא מעונינת בו. במהלך הפגישה למדה ליבי להאמין בצדקת דרכה וקבלה את האומץ לעמוד מול כולם ולשלול מכל וכל את הצעת השידוך הזו.
התהליך, שלא היה קל בכלל, העביר אותה במעין "חדר כושר" לאסרטיביות. ליבי למדה להקשיב ללב שלה ולעמוד על צרכיה ורצונותיה בכבוד.
אחרי כשלושה חודשים הובן הסיפור.
ערב אחד אביה חוזר מתפילת ערבית כשהוא נסער כולו.
ב"מקרה" נכנס להתפלל באותה ישיבה וראש הישיבה שאל אותו מה קורה עם השידוך שהציעה לבתו. האבא שליבו נשבר, סיפר לראש הישבה שבתו מאנה לסגור את השידוך ההוא בתואנות וטענות שונות.
ראש הישיבה לא האמין למשמע אזניו וביקש לבדוק עם מי הבחורה נפגשה.
מה שהתברר היה הזוי מכל.
ישנם שני בחורים בישיבה שנושאים את אותו השם. וכשהאבא ביקש מהבחורים שיקראו לבחור המוצע, הם קראו לבחור השני שנושא שם זה, אך שונה בתכלית מהבחור האמיתי.
ליבי אמנם לא נפגשה עם הבחור ה"מקורי", אך היתה מאושרת שהאמת יצאה לאור וראו שהצדק עימה. ואפילו היו שבאו לבקש את סליחתה.
צביה הנדלסמן – מאמנת אישית בכירה
ליצירת קשר: [email protected]
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
