להאחז בפרשנות חיובית: כך תוכלו להמנע מכעסים מיותרים | יפית שטרית

מעסיק אותי לאחרונה, אחרי התבוננות מעמיקה – כמה מידת הכעס היא השורש לכל הרעות ולכל המידות שיכולות להשחית את הנפש היפה והעדינה שלנו…

אנחנו נולדים עם אופי, בהחלט ולמרות שלגנטיקה יש המון מקום כאן, חשוב לי לומר לכן:

הכל ניתן לשינוי, עידון, עם התבוננות ועבודה נכונה, אפשר להשתמש בכל קושי למקפצה של  הצלחה.

ודווקא מהמידה הקשה הזו – אפשר להגיע רחוק. בטוב, בעוצמות טובות, לכוון גבוה!

הרי אין מציאות שהשם הפקיד בידינו את הניסיון הזה בלי שנדע להתמודד אתו.

אני יודעת שלנצח אשאר חמת מזג, בטוחה, והיום לומדת לאהוב את זה, כי יש בזה כל כך הרבה חיובי:

אנשים הנוטים להתפרצויות, הם אנשים רגישים מאוד עם נתינה מדהימה, מלאי אהבה, מלאים בעשייה עם תשוקה עזה להצלחה, לצמיחה יום-יומית.

ידעת כי לחוויית ההיריון והלידה יש משמעות אדירה על  אופי התינוק?

כמו שהזכרנו בפעמים הקודמות, התפרצויות נובעות מהמון כאב, לפעמים זה יכול להיות אפילו מכאב פיזי ממש, במהלך הלידה או אחריו, ואני משתדלת מאוד לכתוב פה דברים רק אחרי שבדקתי וחקרתי עליהם.

אז הנה יצאה לאוויר העולם ילדה מתוקה וחייכנית, חמת מזג. (את זה היא תגלה בהמשך…)

שגדלה בסביבה לפעמים מורכבת ולפעמים זו יכולה להיות משפחה מאוד חמה, אוהבת, תומכת ומלטפת, ומשו בדרך קרה…

עורר בה את הזעם, בעוצמות לא רגילות.

כן, לאותה אחת שבאה ממשפחה מורכבת  ולאחרת, שגדלה במשפחה "בריאה" לחלוטין

(למרות שיש לי הסתייגות למילה הזו, אבל זה לא המקום והזמן) יכולה להיות אותה התמודדות.

התפרצויות יכולות לקרות לכל אדם באשר הוא , כשמשהו בדרך שימש כטריגר: גירוי חיצוני לא רצוי.

(לפעמים רק לאחר זמן את מגלה שזה מה שמהווה טריגר עבורך)

ישנו את מודל אפרת, שמי שלא מכירה אותו עדיין, אציג אותו בקצרה, זה יעזור להבין את התהליך המלא .

אפרת ראשי תיבות:

א אירוע

פ פרשנות

ר רגש

ת תגובה

קרה אירוע: נניח שבעלך מאחר להגיע הבייתה, ובנוסף לזה גם לא זמין.

מוכר לכן?  מרגישה אתכן מגחכות פה מעבר למסך…

עכשיו מגיע שלב הפרשנות: פה יש לכל אחד לפי הלך המחשבה שלו, את הפרשנות שלו לארוע!

אחת, תצליח לדון לכף זכות, לנסות לפרש בדר אופטימית או פשוט לא לתת למחשבות להפליג רחוק. מידי.

מה שכן קורה לנשים שסובלות מחשיבה שלילית ונותנות לדימיון הרע להפליג רחוק, וכבר קובעות על סמך זה את המציאות האמיתית, למרות שהיא רחוקה מלהיות נכונה…

ואז מתעורר הרגש

אוהוו איזה רגש..

שכל אחת תנסה לשבץ את עצמה בסיטואציה

איך היא הייתה מפרשת את האירוע

ואיזה רגש זה היה מעורר בה

והתגובה…

כמה שהיא יכולה להיות הרסנית ומזיקה…

ולפעמים כל כך לא מוצדקת ולא נכונה.

אז ממקום של מתפרצת אספר לכם את השתלשלות הענינים כמו שהיא היתה קורית אצלנו:

האירוע הוא אותו אירוע.

הפרשנות היא בדרך כלל מעוותת, חסרת פרופורציות, היום אני יודעת שזה פשוט נבע מחרדת יתר ולפעמים מדאגה מוקצנת, שלא יודעת איך הרגש שהולך להוולד כאן הוא כעס,

שוב, כי זה לא בשליטה שלי, האירוע.

מה שכן בשליטה שלי, ואת זה לקח לי שנים לתפוס להבין ולחיות, מה שבידיים שלי זו הפרשנות. המקום הנכון לביטוי הרגש וכמובן התגובה, שזה בעצם התוצר.

שעליו בדיעבד אין שליטה – כי השליטה היא דווקא בפרשנות, משם הכול נראה אחרת.

הייתי יכולה לשבת ולדמיין שהנורא מכל קרה כי הוא לא ענה לטלפון והוא גם לא זמין וגם מאחר…

ולמה הוא עושה לי את זה והרי הוא יודע שאני דואגת והלא נודע הזה, היה מוציא אותי מאיזון לחלוטין.

ואחרי מודעות, שהבנתי שבשלב הפרשנות, שם יושבת השליטה שלי, שם נמצא ההגיון והרוגע שאני יכולה להשליט על עצמי, הצלחתי לתפוס את הרגע ולשנות לגמריי את התוצאות שיבואו לאחר מכן.

השבוע נגענו בעוד נקודה בדרך אל הריפוי מהתפרצויות הזעם.

זה אפשרי – מבטיחה!

תודה לכן על כל התגובות פה ובמייל למערכת האתר.

שיהיה המשך טוב ומבורך!

יפית.

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

חושפת את הסוד שבתוכי: שלום לאתגר התקפות הזעם שחי איתי כמה שנים | יפית שטרית בסדרה מיוחדת – בעקבות התכנית 'פתוח' של אפרת ברזל על התקפי זעם תעקבי: מה המחשבות שעולות בך רגע לפני התפרצות זעם? | יפית שטרית אז יש לי שליטה או אין שליטה? | יפית שטרית זה הזמן שלי, לחבק את הילדה הכאובה שהתחבאה שם מתחת לשמיכה | יפית שטרית