לפעמים אני מחפשת את הקונטרול זי.
לא. לא מוצאת.
לפני שבועיים הכנתי אורז. שכחתי את הגז על להבה גבוהה והלבן הלבן הזה הפך לשחור.
ככה בלי זכר לחומר הגלם המקורי, גוש פחם. והסיר?
לכי תדעי עכשיו כמה טיפים אני יצטרך ליישם כדי להחזיר אותו לתיפקוד תקין.
שמן ומים רותחים וסבון וחומץ ואבקת
כביסה ושמיר ברוטב פיצה אני אצטרך להכניס לשם כדי להיזכר מה היה הצבע שלו. (שלא תשימו
כמובן שמיר ולא רוטב פיצה. אבקת כביסה כן)
אבל לא נבהלתי ולא הצטערתי.
יש משהו במחשב והמקלדת, שהכניס לנו חזק ועמוק לנשמה לא להיבהל מטעויות.
רשמת טעות כתיב בפתק למורה? דליט. (אה לא… רגע מה אני עושה? מה לרשום הכול מחדש
עכשיו?)
השכנים מרעישים והילד ישן? תנמיכי את הקול. עם הגלגלת. יותר מהר נו… (מה, לא? אוף אין מצב)
נשפך לך כל התכולה של הקורנפלקס על הרצפה במקום לשקית והכל קו אומר עוד שלוש דקות ועוד
שמונה עשרה דקות? זה כבר ממש קונטרול אלט דליט.
האוטובוס נתקע בתחנה? מנהל המשימות. סגור.
אויש. זה נוראי. חייב להיות באוטובוסים גם כפתור
אל תעצור, ושהרוב יקבע. מה זה כל שתי שניות לעצור?
יום מעונן? תעלי את הבהירות.
קמת בלי כוח? חברי מטען.
מדהים איך הפכנו להיות מפלצות מקלדת וקיצורים מגנים.
כל הטעיות שלנו מעוגנות בשורת מקשים ואותיות באנגלית,
וטעיות רמות מעלה מגיעות אחר כבוד לטכנאי או לגיס שעושה את זה בערבים.
עכשיו לכי תסתדרי עם העולם הקשוח שללא המקלדת. לכי. לכי. אנטר. נו למה את לא הולכת?
קשה להסתדר.
לפעמים, מאוחר בלילה, הבית מבולגן ואני על המחשב, משלימה שעות…
אז בא לי פתאום עם העכבר לתפוס את כל המשחקים והגרביים והכוסות והנעליים והעטים, ולשים אותם בתיקיות.
חדש- תיקייה-
צעצועים: דובי. כדור. קפלות- לבחור הכול (קונטרול A .)
אפשר אפילו לפתוח תיקיות לפי צבעים, מגניב לא?.
הרעיון הכי יעיל הוא לפתוח תיקייה: "בלאגן", להכניס הכול, ולסדר יותר מאוחר.
טוב נו די. חזרה לחיים.
יש משפט כזה שאומר: דרכת על נמלה בטעות? היא מתה באמת!
באמת. החיים הם אמיתיים, אתן מאמינות לזה?
תנצלו אותם. אל תתנו להם לעבור, כי כשתהיו בנות מאה חמישים וארבע לא תוכלו להחזיר הכול להתחלה בלחיצת עכבר.
תראו את היום כמו שהוא.
לא דרך מסך מואר שמעוות הכול.
תוציאו מילים שחשבתן עליהן, אין בק- ספייס.
והכי חשוב: אל תכניסו רוטב פיצה לסיר שרוף. זה לא יעזור. מניסיון:)
שלכן אורה
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
5 תגובות
איזה כישרון!!!
ממש נהניתי, כתבה יוצאת דופן ומעניינת, תודה!
לבכותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
ככה בדיוק אני מרגישה עכשיו
מחפשת את המטען הניד ולא מוצאת חיבור מתאים לגופי.
עד שסוף סוף יש לי איזה יום חופשי
אני לא יודעת איך להרים את עצמי מהכיסא..
אז גם אני אמרתי "יואוהו זה בדיוק כך"
דייקת , היטבת לתאר, להצחיק, לרדת לפרטים
ולהבין שאופס….
התמחשבנו):
תודה אורה!
חמוד, נהנתי!
כתבה מצחיקה וכל כך נכונה. ממש חומר למחשבה.
תודה.