אולי נרגע? מותר לנו להשתעמם, פשוט להיות/ טור נוקב

שיתוף ב email
שיתוף ב print

מרגע שהודיעו על סגירת מוסדות הלימוד ההיסטריה רק הלכה וגברה. ממה? מהשהות בבית עם האוצרות שלנו, מהשעמום של כולם, ואולי גם מהפחד לפגוש את עצמינו ואת הקרובים לנו כך ברצף.
אז בואו נרגע – מותר להיות בלי לעשות ו'רק' לשהות, מותר להשתעמם ולהכיל את האין, אין צורך לספק תעסוקה בלהעסיק את כולם. פשוט תהיו, גם אם זה נראה מורכב זה אפשרי.
אנחנו רגילים למירוץ ולחיים עמוסים ולעבור ממטלה למטלה…
אחת התובנות הכי חשובות שלי מימים אלו, היא שיש כאן הורים שבחרו להיות הורים והם אחראיים על אוצרות שמימיים הכי מתוקים בעולם, ופתאום אנחנו קולטים שבנינו על המטפלות והגננות שיבלו רוב שעות היום עם הילדים יגדלו אותם יחנכו יאכילו ו… אז נכון שזה לא באמת כך, ורובנו מתקשים לשלוח את הילדים למוסדות הלימוד לשעות ארוכות אבל זה עובר אחרי כמה ימים בסוף מתרגלים. אבל … אולי חלק מזה כן נכון?
בואו נחשוב רגע איזו תחושה יש לילד לשהות 8 וחצי שעות עם גננת -מסורה ככל- שתהיה, ולבוא לאבא ואמא לאחים ואחיות ל4 שעות עירות ואז שנת לילה וחוזר חלילה. ובלי לדבר על איכות השעות בבית…


מה אנחנו יכולים לקחת איתנו מכזו תקופה?
אולי לרצות שמשהו בתוכנו ישתנה, הבחירות והאהבות בחיים שלנו צריכות להיות מופנמות ומורגשות יותר.
מי יודע אם זו לא זעקת הילדים שנשמעה אי שם במרומים הביאה אותנו הלום?? הם שכמהים לעוד שהות עם ההורים עוד תשומת לב עוד בוקר שאנן ונחמד לצד כוס הקפה שלך אמא יקרה. אולי הם כבר לא יכולים לשאת את הטירוף של החיים והציווילזציה, המירוץ לשום מקום, כשלצופה מבחוץ השגרה הזו יכולה להראות כמו טירוף אמיתי. לא רק נראית היא אכן כזו…
הילדים שלנו רוצים אותנו בבית.
בואו נהיה איתם.
רק נהיה.
בלי להבהל מהשעמום או התעסוקה, נלמד אותם שאפשר להיות.

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

4 תגובות

  1. ממש עוררת אותי.
    תודה לך.
    אני כל יום מחפשת במה להעסיק את עצמי במקום להנות מהילדים.
    בזכותך, ממחר אעשה שינוי.
    ה' יברך אותך!!

  2. הכי עצוב לי שלאמא שלי הכי קשה להכיל את העובדה שהיא לא יכולה ללכת לעבודה.
    היא מנסה להוזיז דברים בבית, להתחיל פסח, לעשות משו. ממש קשה לה לא לצאת, לא ליסוע לעבודה.
    ואנחנו, הילדים, נהנים מכל רגע בשאנטי ההזוי הזה. רוקדים ושרים עם עצמנו, מתכרבלים על הספה, עושים בצפר שמתחיל בשתיים ונגמר בשש…

  3. גם אני מופתעת לגלות כמה כיף לי עם הילדים, בלי לעשות כלום!

    לא מתאמצת להעסיק אותם
    ולא לנהל קייטנות
    ולא לנקות לפסח
    ולא להספיק

    פשוט להיות בנחת

    תענוג ששווה להכיר…

  4. מסכים עם כל מילה!!!!!!!
    אנחנו בבית עם הילדים והם פשוט לא רוצים לצאת מהבית
    גם כשצריך לקנות משהו צריך ממש לשכנע אותם ללכת,
    לדעתי מי שישכיל להנות מהמצב הזה עם הילדים פשוט
    ירוויח מזה ריווח לטווח ארוך, משהו שאי אפשר להשיג את זה
    בשגרה הרדופה שלנו,
    בברכת והסירותי מחלה מקרביך
    וחג פסח כשר ושמח,
    ושגרה חדשה עם הרבה שמחה,

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.