למה לצעוק?! כנראה שלא קראת את הפוסט

שאלה (לא) מיותרת:  מדוע אנחנו צועקים כאשר אנחנו כועסים?

חכם הינדי שביקר עם תלמידיו בנהר , פגש על שפת הנהר קבוצה של בני משפחה הצועקים בכעס האחד על השני. הוא פנה אל תלמידיו, חייך ושאל:
"מדוע כשאנשים כועסים הם צועקים אחד על השני?"
תלמידיו חשבו לזמן מה, קם אחד מהם אמר: "אנחנו צועקים כיון שאנו מאבדים את הרוגע שלנו".
"אז למה אתה צריך לצעוק כאשר הבן אדם השני כל כך קרוב אליך, הרי אתה יכול להגיד לו בעדינות את מה שיש לך להגיד?"
התלמידים החכמים נתנו תשובות נוספות, אך אף אחת מהן לא השביעה את רצונו של החכם.

לבסוף הסביר הלה:
"כששני אנשים כועסים האחד על השני, ליבותיהם, תובנותיהם ותפיסת עולמם מתרחקים מאוד. וכדי להתגבר על המרחק הפלאי הזה הם חייבים לצעוק כדי לחוש שהשני שומע אותם. ככל שהם כועסים יותר, כך המרחק רב יותר וחשים צורך רב יותר  לצעוק חזק יותר."

"מה קורה כששני אנשים אוהבים? 
הם לא צועקים , אלא מדברים ברכּוּת, בנועם ובתחושה שהשני כמו היה קורא את מחשבותיהם ומבין את תפיסת עולמם, וכי ליבותיהם קרובים מאוד זה לזה. המרחק ביניהם או שאינו קיים או שהוא קצר מאוד."
המשיך החכם : "מה קורה כאשר הם אוהבים זה את זו אפילו יותר? הם אינם זקוקים להשתמש בחלק המילולי – לא מדברים, אולי לוחשים. וכך, אהבתם אפילו מתחזקת, התחושה של הבנה וקרבה מתעצמת . ולבסוף, הם אפילו לא צריכים ללחוש. די להם רק להביט האחד בשני , ולקרוא את מחשבותיו , להבין את הבעות פניו…."

מכירה את זה?  יש חברות אחיות, לפעמים אמא  ש"יודעת" ומכירה את הבעות הפנים שלך, מספיק עפעוף אחד – ושתינו נתגלגל מצחוק או נצא מהחנות ….כן כי כשיש הבנה ורצון להבין ההדברות משתנה, הטונים יורדים פלאים או כאמור אין צורך בשיח כי ישנו המובן מאליו, בעולם המלא בפערים דתיים תרבותיים ובין אישיים, חשוב להיות מודעת לפער ולא תמיד לרצות בו – חשבת פעם לצד מי את יושבת באוטובוס בתור לרופאה או אפילו בעבודה? משמאל או מימין , מהשטחים מהמרכז או מ"שלנו". נראה כי כשהשניים מפנימים שההבדל ביניהם לא ירחיק אותם אזי פעמים אין צורך בהרמת קול בחשש מההבדל ….כי אחים רעים אנחנו…..ובנות עם אחד כולנו…כך בהפגנה או מחאה של ציבור החש כאב עצום ומרחק אידאולוגי רב כל כך מהממסד עד שמשתמש בכוחו פעמים רבות.

החכם הביט בתלמידיו ואמר:

"ולכן, כאשר אתם נתקלים בוויכוח , אל נא תיאותו לליבותיכם להתרחק. ואל תוציאו מילים שירחיקו אתכם זה מזה. כך לא יגיע היום בו המרחק יהיה גדול כל כך שלא תמצאו את הדרך חזרה…"

לו יהי…

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

שותפות למעשה בראשית זוללי האנרגיה שלנו (א) איך את מתמודדת עם אתגרים? כנסי להכיר את עצמך מי אמר שאנחנו רוצים להתפטר מהעומס? אומנות השיחה הרגשית