זה נראה כאילו כל אחד יכול להתאים לי – איך אדע מהר יותר שאין התאמה?

שיתוף ב email
שיתוף ב print

שאלה: 

אני מעוניינת לשאול לגבי פגישות:

אני בחורה תקשורתית מאוד שמצליחה לפתח כמעט עם כל אחד שיחות מעניינות.

אני נפגשת עם בחורים לפחות 3 פגישות עד שאני רואה שיש איזה שהוא מדד להוריד או להמשיך כי אני זורמת, ונעים לי לדבר כמעט עם כל אחד… אני שואלת: איך אני יכולה לבדוק כבר בפגישה ראשונה או שנייה חוסר התאמה או התאמה  אבל לא לפי זרימה, עניין, נעימות וכו… בלי לסחוב 3 פגישות ויותר כי רק אז נכנסים יותר לעומק, והן מתישות יותר.

תודה רבה מראש!

תשובה: 

השאלה חשובה ומראה על ענייניות וחוסר רצון למתוח דברים סתם ללא תכלית וללא מטרה.

השואלת לא ציינה את גילה וכמה זמן היא בשידוכים, כך שהתשובה שאענה תהיה באופן כללי יותר.

אני משער שהואלת כפי הנראה נמצאת חצי שנה או שנה בשידוכים וכבר הספיקה 'להבין' בבחורים והיא בעלת ניסיון בפגישות ראשונות.

שאלה זו נגזרת מהמצב הזה, סביר להניח שהשאלה לא היתה מגיעה בבחורים הראשונים ובתקופה הראשונה, שאז זה היה פועל יוצא מתוך המצב, רק לאחר זמן של ניסיון מצטבר בפגישה ראשונה ניתן לשאול שאלה זו במבט לאחור. הווי אומר שאין מה להתחרט על העבר.

שורש השאלה היא בעצם: מהי מטרת הפגישות ומה התפקיד של כל אחת מהן.  

במשפט אחד אנסה להגדיר את תפקיד הפגישות: לראות האם יש כימיה ונשיאן חן בין הבחור לבחורה או ההיפך. 

הפגישות הראשונות 

לפעמים הפגישות מתקדמות במהירות ולפעמים הם זוחלות באיטיות. אי אפשר לומר על אדם אחד שהוא ממהר או איטי (בדרך כלל), כי בכל פעם הוא נפגש עם מישהו/הי אחרים. לכן, לפעמים מישהו נפגש ומחליט במהירות ולפעמים הפגישות מהוססות כי יש ערפל ונתונים סותרים או לא ברורים.

אומר ברורות: בפגישה הראשונה אי אפשר לקלוט כלום! בקושי רואים את הבן אדם וכבר נפרדים ממנו. זמן הפגישה הראשונה נע בטווח של שעה עד שעה וחצי מקסימום. במקרים חריגים בלבד, אפשר לקלוט שהבן אדם לא מתאים. בואו נעשה ניסוי קטן: כמה פעמים בחיינו התרשמנו מבני אדם בצורה מסויימת ולאחר מכן נהפכה הקערה על פיה?

הפגישה הראשונה נועדה לראות 'עם מי יש לנו עסק':

האם המראה החיצוני נעים לנו?

האם המראה אינו מעורר דחיה?

האם הבן אדם דיבר לעניין והשיב כהלכה באופן כללי?

האם התגובות שלו היו סבירות?

במידה והתשובה חיובית ברמה העקרונית – זה מספיק כדי ללכת לפגישה שניה.

יש שחושבים שלאחר הפגישה הראשונה הם חייבים להחליט האם זהו בן זוגם לחיים, ולא היא! גם במרבית החסידויות – מעניקים אפשרות להיפגש פעם נוספת ולרוב פעמיים נוספות.

בפגישה שנייה, לפעמים מגלים משהו אחר לגמרי: הצד השני פחות נבוך, פחות מרוגש, ראה את הבן אדם ויודע מי לפניו, הוא יכול לנהל שיחה טובה יותר ובתנאים טובים יותר. למקום הפגישה ישנה חשיבות רבה, כמעט תמיד הפגישה השניה בחוץ. כאשר משנים את המיקום והתנאים – הכל משתנה, ורואים בן אדם במצבים שונים ונוספים, וכדאי לזכור את זה.

הפגישות המתקדמות 

לקיומה של פגישה שניה ושלישית ישנה חשיבות רבה: המשודכים כבר ראו את הצד השני, שמעו אותו (והוא לא עומד להם עדיין מול העיניים), והכי חשוב – בין הפגישות עושים הפסקה של לפחות יום ביניהם, מה שיוצר ציפייה אפילו בתת מודע לקראת הפגישה עם הצד השני, ויש ציפייה לשמוע מה הצד השני חושב על נושאים שונים.

בלתי אפשרי כמובן לשאול את כל השאלות ולהעלות את כל הנושאים האלה בפגישה השנייה ואפילו בשלישית, תמיד תישארנה שאלות שלא הספיקו או שלא הצליחו להעלות בפגישות וזה לגיטימי מאוד (צריך להשאיר משהו לתקופת האירוסין ולאחר החתונה…), אבל כאמור, חלק מהסימנים שהבחור/ה הנפגשים מוצאים חן או משעממים ודוחים, נמצאים בציפייה לפגוש ולשמוע אותו/ה (או שלא, ואז זה צריך לעורר שאלות אם להמשיך בשידוך הזה או לא…)

ככל שהפגישות מתקדמות – מכירים יותר את הצד השני עד שהולכת ובשלה ההחלטה לכאן או לכאן.

לתשומת לב: עודף פגישות מזיק לכולם, יש רף מסוים אותו אפשר לקלוט על הצד השני בפגישות השידוכים, וכאשר חוצים אותו אפשר רק לקבל רגרסיה! גם אם הבן אדם יעשה 8 -10 פגישות, הוא יגלה באיזה שלב שהוא דורך במקום. לרוב, ניתן לדעת את ההחלטה הסופית לאחר 3-4 פגישות (כן, גם למי שמושך 6-7 פעמים, ההחלטה ברורה כבר אז, למרות שייתכן והוא אפילו אינו מודע לכך!), היות וכאמור הדברים משתנים מכל פגישה עם מועמד אחר, אין להיבהל אם מרגישים פתאום קצב שונה מכל פעם. אם זה חוזר על עצמו יותר מידי פעמים – כדאי לפנות לייעוץ.

הווי אומר שאין כל כך אפשרות לקלוט התאמה או אי התאמה בפגישה הראשונה, כי ככל שנפגשים מתבהרת התמונה (אם כי לפעמים הצד השני חוסך את ההתלבטות כשהוא מוריד את השידוך), ייתכן שהשואלת לחוצה מהפחד של ההחלטה הסופית, שעומדת אי שם באופק, וכל פגישה מקרבת אותה אליה, והיא מעוניינת לחזות מראש 'האם יש מה להשקיע בו', אך הטוב ביותר הוא לזרום (כן, למרות שהשואלת הביעה הסתייגות, אבל זה בדיוק מה שצריכים לעשות בפגישות: לזרום ולראות לאן נושבת הרוח) ובבוא העת להחליט.

הליכה לפגישה שניה ומקסימום שלישית, על מנת לבדוק דברים בלתי ברורים על מנת להיות בטוחים שזה לא מתאים – היא דרך ראויה ולגיטימית, ואינה מראה על פזיזות ורצון להיפגש הרבה סתם כך. מי שנותן לשני הזדמנות שניה מראה על אדיבות, בגרות וחכמת חיים. ובסופו של דבר, גם אנו היינו רוצים שינהגו בנו כך…

לסיום, אספר על בחורה שבאיזה שהוא שלב בשידוכיה קיבלה על עצמה שלא להוריד אחרי פגישה אחת (למעט מקרים קיצוניים), וכאשר היא נפגשה עם בעלה, היו לה לבטים לא מעטים, אך מכיון שהיא החליטה לא להוריד אחרי פגישה אחת בלבד, היא המשיכה להיפגש איתו הלאה (ועל הדרך גם נועצה בכותב השורות), וכיום הם נשואים באושר.

מקרים כאלו קורים פעמים רבות, ויש בהם ללמד על הכלל.

בברכת בשורות טובות בקרוב

פנחס גולדשטיין 

שדכנות. ייעוץ שידוכים. מאמרי 'רשו"ת השידוך'. גמ"ח תיווך שדכנים לקהל היעד לפי התמחות ופילוח. 

חדש באתר

השארת תגובה

לתשומת לבכן התגובות מוצגות לאחר אישור המערכת


2 תגובות

  1. הדס הגב

    מחכים ממש ומועיל מאוד!!!
    תודה רבה!

  2. רווקה בת 26 וחצי... הגב

    תודה על ההדרכה הטובה המחכימה שתמיד טוב לקרוא ולפתוח את הראש למה שצריך להיות באמת.
    מה שהכי נכון לגבי פגישה זה המשפט שכתבת:
    לראות האם יש כימיה ונשיאן חן בין הבחור לבחורה או ההיפך.
    זה המשפט שאמא שלי תמיד אומרת והוא הכי נכון שיכול להיות!
    תודה על הדברים!
    ישר כח!!!

x איזור הפורומים והקבוצות
של קול כבודה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן