אני רוצה לספר על החלום שחלמתי. בחלום אני רואה את אמא שלי עומדת עם שמלה כחולה יפה, מחוייטת, בכניסה לפרוזדור של בית החולים. אני ניגשת אליה ולפניה עומדת מזוודה שחורה על גלגלים. באותה שניה אני חושבת 'איך היא עומדת, והיא גם סוחבת מזוודה'. אני ניגשת לאחותי הקטנה ואני אומרת לה 'נחמה, הנה אמא'. אחותי מסתכלת עלי ואומרת לי 'לא, היא לא באמת, היא לא באמת פה'. אני מסתכלת עליה ואחותי אומרת לי 'היא כרגע נמצאת עם רחל אמנו, עם שרה אמנו' והיא אמר עוד שם שאני כבר לא זוכרת.
באותו רגע אמרתי לעצמי 'מה היא רוצה, אני רואה את אמא, אז היא לא תגיד לי שהיא לא פה'.
התחלתי ללכת אחרי אמא שלי ואני רואה אותה נכנסת לחדר עם הרבה הרבה מיטות. באחת המיטות אני רואה אישה שוכבת עם שמיכה לבנה עליה ואני רואה את אמא שלי עומדת על המיטה של אותה אישה וכאילו מדלגת על המיטה של האישה כדי לעבור למיטה שלה עצמה. אני אומרת לה 'אמא, תזהרי, יש שם מישהי, שלא תדרכי עליה בטעות'. אמא שלי מסותבבת אלי ואומרת לי 'אני יודעת, אני רואה'. ואז כשאמא שלי הלכה למיטה שלה, היא אומרת לי 'זהו, עכשיו העבירו אותי ואת אבא למחלקה אחרת, הרבה יותר טובה ועכשיו יוכלו להביא לנו אוכל וירקות ועלים'. היא אמרה גם עלים.
עברתי בין המיטות והתיישבתי ליד אמא שלי, ופה החלק החזק של החלום. התיישבתי ליד אמא שלי ופעם ראשונה בחיים שלי ליטפתי לאמא שלי את הראש והפנים, כשהיא שוכבת ואני מלטפת. הסתכלתי לה לתוך העיניים ואמרתי לה 'אמא, אני אוהבת אותך'.
אמרתי לה את זה פעמיים, מכל הלב. מה שכל החיים לא פירגנתי לה לשמוע, אמרתי לה בחלום. ראיתי את אמא שלי מתחילה להוריד דמעות של התרגשות על זה שאני אומרת לה שאני אוהבת אותה והיא התחילה להגיד לי כל מני דברים אבל לא שמעתי אותה. התקרבתי עם האוזן לפה שלה, ואמרתי לה שאני לא שומעת. אמא שלי אמרה לי הרבה מילים של אהבה, זה מה שאני הרגשתי.
באותו רגע נגמר החלום. המסר שלי מהחלום הזה הוא שאנחנו כל הזמן מחכות עוד טיפה, שאמא תתבגר או יהיה איזה אירוע או משהו מתאים שבו נאמר לאמא שאנחנו אוהבות אותה. לכל אחת מאתנו יש רגעים לא קלים מול האמא ויש בנו הרבה גאווה, גאווה לצעירות שבינינו מול האמהות שלנו שמסרו את הנפש בשבילנו. אני מתחננת לכל אחת שיש לה אמא בחיים, תיגשי אליה, תצלצלי אליה, תכיני לה סרטון. זה היה כזה חזק בחלום כשפעם ראשונה אפשרתי לעצמי להגיד לאמא שלי 'אמא אני אוהבת אותך'. אז למי שיש את האפשרות תגידו לאמא בעודה בחיים.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
2 תגובות
ממש מרגש! עצוב, משמח ונכון! מעריכה אותך על הכנות, על האומץ לפתוח את הלב גם בדברים שלא נעים לנו כ"כ להודות בהם.אני אמא גם לנשואים. לפעמים אני חושבת לעצמי -איזה דור מדהים אנחנו, לימוד התורה פורח! מודעות כזו לשמירת לשון ולעוד עניינים רוחניים נשגבים אבל היחס והכבוד להורים-על הפנים! (וסליחה על הביטוי) אוירה כזו שההורים חייבים לך(ואין ספק שזה מגיע הרבה מרוחות זרות לגמרי, רוח חילונית…)גם אם מסרו עליך נפש אסור לך חלילה לטעות או לחשוב קצת שונה. שמים את ההורים בזכוכית מגדלת ובשפיטה מתמדת.בקיצור, נותנים הרגשה לא טובה…ברור שב"ה לא כולם מתנהגים כך אבל האוירה היא פחות או יותר כזו…כל אמא תשמח שיגידו לה מילים של הערכה ואהבה,ואין ספק שמערכות שלמות ביחסים בין הורים וילדים יקבלו תנופה אדירה וכיוונים מדהימים! אשרייך שנגעת בנקודות החשובות האלו! יהי רצון שזו תהיה תחילתה של מהפכה😊אז תודה לך אודל האהובה ואשרייך!
מדהים!!!