"היא הייתה בפיגוע בקו 2…" כך הייתן לוחשות מאחורי גבי
זה היה ההסבר היחיד שיכולתן כחברות -ילדות קטנות לתת על הבכי שפתאום התפרץ לו בבוקר יפה של ר"ח.
והמורה והסגנית והיועצת כולן לא ידעו מה לעשות איתי, התקשרו לאמא שלי שתבוא לקחת אותי, הבכי ההיסטרי היה עוד אחד מהתקפי החרדה מאז הפיגוע האיום שהייתי בו , שאגב מלווים אותי עד היום כשאני אמא לילדים.
אבל היום, כשאת רואה אותי בסופר לכאורה אישה מוחזקת ורואת חשבון רצינית ופתאום הבכי מגיע בלתי נשלט והתמונות שעולות לי בראש (אחסוך מכן תיאורים).
הייתי בטיפול נפשי שנים, ב"ה הטיפול קידם אותי מאוד ואפשר לומר שבלעדיו לא יודעת אם הייתי מצליחה להגיע עד הלום, ללמוד ראיית חשבון להינשא וללדת ילדים, ולתפקד ולחיות כל יום ולאהוב את החיים.
אני משתייכת לאחד הפלגים היותר קיצוניים – אבל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה אינם עוד יום.
אני מדליקה נר ומסיימת את התהילים בעבור מי שנפגע או חייו נגדעו בגלל שהוא יהודי.
פעם הבאה שאת רואה אותי בגאולה פתאום אישה נורמלית שמתחילה לבכות בלי הסבר נראה לעין, תביני אותי. תתפללי עלי.
כי הפיגוע הזה ועוד אחרים היו בגלל היותנו יהודים שגרים על אדמת הקודש.
"נקום נקמת דם עבדך השפוך".
שלכן
צביה
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
5 תגובות
אוי, יקרה הקב"ה יתן לך בריאות הנפש וכוחות
הייתי אז בת 8 ביום הנורא הזה נסענו כל המשפחה לכותל לביקור וטיול של בין הזמנים כיאה לירושלמים גאים…
רצינו להתעכב עוד אבל אימי שתח' אמרה לנו בואו נחזור הביתה יש לנו עוד הזדמנויות לבוא לכאן ושעה קלה אחרי שחזרנו הביתה…
שמענו את הפיצוץ, ואת האמבולנסים אני זוכרת את העיתונים שאחרי, את ההלם, השכול, לצערי חוויתי הרבה פיגועים מאז לא במובן הפיזי ב"ה אבל זה בין האלו שחרוטים לי בלב ובנשמה
ולא נותר לנו אלא להתפלל אבינו מלכנו נקום את נקמת דם עבדיך השפוך!!!
מחזיקה לך ידיים
מצמרר!!!
שה' ייתן לך כוח!!!
גיבורה את ושכמותך!!! תמיד לא הבנתי איך מלמדים אותנו שיום הזיכרון הוא לא בדיוק יהודי, אנחנו נבחר איך לזכור בזכותך עכשיו אמרתי פרק תהילים לעילוי נשמתם של הקדושים שנהרגו על קידוש ה'
יאווווו החזרת אותי שנים אחורה! הייתה לי שכנה שנפגעה בפיגוע בקו 2 היא הייתה "רק" פצועת הלם, הבית שלה התפרק לגמרי
רחמנותתת כמה שניסינו לעזור זה היה קשה קשה הילדים שלה לא שרדו את המהפך בחיים ולא מעט מהם עזבו לצערינו את היהדות
כל כך עצוב וכל כך צריך לדון לכף זכות – הייתה תקופה שהיא הייתה מקבצת נדבות…
שה' יאמר די לצרותינו