אמא לביאה: זה מה שהשתיקה שתרכשו תעשה לאישיות שלכם | יפית שטרית

הרבה מהתגובות שאתן שולחות על הטור הן כאלה: "יפית, אז בתכלס איך עושים את זה? איך יוצאים ממעגל הזעם? מה עושים בשטח!!!"

אז הנה היום נתחיל בעז"ה לגעת בדרך הכול כך מרפאה הזו, ולפני שנתחיל לעבוד על זה בפועל, חשוב לזכור משו מאוד חשוב: בלי שתחמלי על עצמך, תרצי בכל הכוח, רצון כזה שמרגישים בעצמות ותאמיני שאת יכולה, זה לא ילך.

נתחיל את הלימוד המעשי שלנו מדוגמא לסיטואציה מורכבת ורווחת:

הבת המתבגרת שלך מדברת אליך בצורה לא מכבדת. והנה הגעת איתה לסיטואציה שזה מילה שלך מול שלה.

ואז הטונים עולים – שלה, שלך… ואת מתחלה לזהות את הרתיחה אצלך (כי למדנו כבר לזהות נכון?)

והגברת הצעירה שעומדת מולך בעצם מזכירה לך את הגברת הצעירה שמקוננת אצלך. ואת לא מסוגלת לעמוד מולה… מול מי בעצם? מול עצמך בלבד!

שאת מתנגדת לעצמך, לא מקשיבה בעצם לקולות הפנימיים שלך, הם רוצים לצעוק החוצה.

וזה מה שקורה.

את עומדת מול הבת שלך, מול עצמך, וזועקת: "מי את שתדברי אליי ככה?

אני אמא שלך, את לא מכבדת, את חוצפנית"… (אתן מכירות את ההמשך…)

ואז את מתחילה לאבד את עצמך. את המסר האמיתי שאת רוצה להעביר לה.

התגובה האוטומטית הנובעת מכאב ואיבוד שליטה על המצב ועל זה שהבת שלי לא רואה אותי, ואני מרגישה קטנה עלובה לא שווה לא אמא עם מקום וטון בעצם. והנה שוב דורכים עליי

לא שוב!

ואז את מתפרצת, הנפש שלך ממש מתפזרת.

וזה יכול להיות אל חזור.

כי מילים שאומרים בזמן שכועסים יכולים להיות מילים כואבות, שורטות את הנפש הרכה של הילדה שעומדת מולך ובסך הכול רוצה וצריכה שתציבי לה גבולות, אבל את בעצמך גבולותייך נפרצו …

אז ככה אני לא רוצה שתגיבי יותר! כי זה הרסני.

מה כן עושים בפועל? קודם כל שותקים!

כן בדיוק מה ראית שכתבתי. את לא תצא קטנה מול הילה שלך, את תצאי גדולה מהחיים.

קודם, כי הראית לה איך צריך להתנהג שממש אבל ממש כועסים ורוצים לשבור את כל הכלים: שלב ראשון שתיקה. אחח… כמה מיוחדת השתיקה.

מתנה אלוקית. ושלא תחשבו שתמיד מצליחים לשתוק. צריך המון עוצמה באותו רגע.

אותה עוצמה שגורמת לך להתפרץ ולדבר מילים שאח"כ כל כך תתחרטי עליהם, את אותה עוצמה את ורק את יכולה לנטב לשתיקה עוצמתית, זה לא אומר שלא תגיבי ולא תתני את הטון הנכון לסיטואציה, כי לחנך צריך וכדאי.

ולהבהיר עניינים ולסדר הדורים זה חשוב והכי נכון.

אבל התגובה הראשונה צריכה להיות שתיקה!

זה לא מראה שנכנעת, זה לא מראה שוויתרת, אלה ההפך הוא הנכון – זה מראה ומוכיח קודם כל לעצמך שאת מיוחדת וחכמה ומנתבת את העוצמות האדירות שלך בתבונה.

כי להגיב מיד זה הכי קל, והכי לא נכון וחכם, גם כשלא כועסים. תמיד להקדים מחשבה לפני שמגיבים זה הכי נכון וקל וחומר כשכועסים ואין פניות נפשית והלב מלא כאב קשה להגיב אחרי מחשבה.

האינסטינקט הראשון הוא לצעוק כאב – וזו התפרצות זעם!

נכון שצריך קודם לטפל בנפש הכואבת וזועקת לעזרה, אבל בד בבד אפשר לעבוד על תגובות אוטומטיות שלנו. לנסות להקדים מחשבה לפני שמדברים

כשאת בשתיקה, תוך כדי תיגשי למקרר ותמזגי לך כוס מים קרים. עוזר מאוד. מניסיון.

אז היית באמצע דיון סוער עם המתבגרת, שתקת שתית מים קרים.

את חוזרת אליה ואומרת לה שהשיחה לא הסתיימה, היא אפילו לא התחילה

ושאת הולכת לחשוב על מנת להגיב בהיגיון.

ואת יוצאת אמא כל כך חכמה עוצמתית עם דוגמא אישית מיוחדת ובעיקר, המסר שיצא ממך אחרי שתרגעי יעבור בצורה מושלמת. זה שהמתבגרת תמשיך בשלה? זה שלה!

את שלך תעשי ב100- אחוז שאת יכולה!

נתתי דוגמא מאוד קטנה ומוכרת, יש סיטואציות קשות יותר, מריבות גדולות יותר, מחלוקות שנראה שאין שום דרך אחרת אלה להרים את הקול ועדיין, תמיד תמיד השתיקה הראשונית היא שתקבע את המשך התגובה.

אל תהיי פזיזה בלהגיב, קחי המון אוויר!!! אפילו 10 נשימות עמוקות ואז תגיבי. זה ישמע אחרת.

נכון שקל לדבר על זה ככה מלמעלה, מי כמוני יודעת כמה בזמן אמת זה קשה, ואפילו נראה בלתי אפשרי לא להגיב מייד לא לצעוק לא לאבד כיוון.

בזמן אמת צריך כל כך הרבה את ריבונו של עולם בתמונה שיציל אותי מהכעס המטורף הזה

שיציל אותי ממני, מהכאוס הפנימי שמתחולל בקרבי ושאני כועסת זה לפעמים בכלל לא על המילים שנאמרו לי מבעלי כרגע, אלה זה הרבה יותר עמוק פנימה…

של חושך פנימי, הרגשה נוראית של לא רואים אותי ששוב צפה, אני לא חשובה, איך תמיד מדברים אליי ככה, מזלזלים בי… ובכלל אני עומדת מולו כרגע… אבל התפרצות זעם מכילה בתוכה כל כך הרבה עבר לא מטופל… (על זה אי"ה נרחיב שבוע הבא – בחיבור הכלה והרבה השלמה!)

בהצלחה לנו!

אנחנו בדרך אל האושר הפנימי שלנו. מבטיחה!

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

חושפת את הסוד שבתוכי: שלום לאתגר התקפות הזעם שחי איתי כמה שנים | יפית שטרית בסדרה מיוחדת – בעקבות התכנית 'פתוח' של אפרת ברזל על התקפי זעם תעקבי: מה המחשבות שעולות בך רגע לפני התפרצות זעם? | יפית שטרית זה הזמן שלי, לחבק את הילדה הכאובה שהתחבאה שם מתחת לשמיכה | יפית שטרית להאחז בפרשנות חיובית: כך תוכלו להמנע מכעסים מיותרים | יפית שטרית יפית שטרית במסר לכל המועדות: "רק ה' יודע כמה נפלתי! אבל בסוף, קמתי!"…