שורש הישועה השלימה הוא הבטחון השלם בה' יתברך. וככל שמתחזק יותר בבטחון, כך מוסיף על עצמו יותר השגחה פרטית ושפע משמים.
המאמין במקרה המסובב בעולם או המתיירא ממלחמות, הפחד הוא הסיבה החזקה להביא על עצמו את הדבר אשר ירא ממנו.
כתב המגיד מדובנא זצוק"ל: שורש ומבוא הישועה הוא הבטחון השלם בה' יתברך, ושורש הנפילה והתחלתה הוא הפחד. ומעולם לא תבוא ישועה על לב מפחד, ולעולם לא תבוא מפלה על לב בוטח ושלו.
כתוב: "יצר סמוך תצור שלום שלום, כי בך בטוח"
פירש רש"י על הפסוק הזה: אדם הסומך על הקב"ה בחוזקה ולא זז מאמונתו מחמת הפחד או ייסורים, ראוי הדבר לשמור אותו, הואיל ובטח בה' יתברך.
כתב רבינו בחיי בפירושו על התורה: האדם הירא והחרד מבשר ודם, הוא המסבב מוקש ומכשול לנפשו ומביא על עצמו צרה, אף על פי שלא היתה ראויה לבוא עליו בכלל. ולהיפך, מי שבטוח בה' יתברך, יינצל מהצרה אף על פי שהיתה ראויה לבוא עליו.
"חרדת אדם יתן מוקש ובוטח בה' ישוגב"










