שלום שמי נעמה, והחלום שלי הוא "להחיל רשיון נהיגה על אופניים חשמליים"
קרה לכם פעם שעברתם ברחוב, הלכתם במדרכה, ופתאום הגיח מולכם רוכב על אופניים חשמליים ונסע במהירות גדולה? מהירות כזו- שברגע האחרון הצלחתם לזוז הצידה לפני שהתחרשה תאונה? מפריע לכם שנוסעים עם אופניים חשמליים על המדרכה? ברור שמפריע, אך כמו כולם אתם חושבים: "נו, מה כבר אפשר לעשות".
אז, יש בהחלט מה לעשות.
נספר סיפור כבתור משל: הכניסו קבוצה של אנשים לתוך קרון רכבת שנוסעת במשך כמה שעות ונוחתת ישר לתהום. נעלו את דלתות הקרון. חלונות הקרון, עשויות מזכוכית שאפשר לנפץ עם כלי. לכל אחד מהאנשים בקרון, קשרו עיניים ופה, ואת הידיים שלו אזקו מאחור עם אזיקון. לכל אחד מהאנשים תחבו ליד מספריים. בקרון שמו פטישים לניפוץ זכוכית.
מזכיר תיאור של חדר בריחה? כאן אנו מתארים משהו דומה לטרנד של חדר בריחה, רק עם הבדל אחד: יש לנוסעים כמה שעות להימלט, כי אחרת באמת הם יצללו אל התהום, ולא רק במשחק.
ברור לכולם, שבמשך כמה שעות, קבוצת האנשים יכולה כמה וכמה פעמים להספיק לשחרר לעצמם את הידיים עם המספריים, לשחרר פה ועיניים, לנפץ את חלון הזכוכית, ולקפוץ מהרכבת. אולם, במשל שלנו, קבוצת האנשים ישבו על הכסא. בעיניים העצומות ובידיים אזוקות, שחזרו את המיילים שקיבלו במהלך היום, ואת שלל התכנים אליהם נחשפו במדיות השונות, כך, חלפו להם השעות. במוחם, גללו האנשים מאות מטרים של פס רוחב באינטרנט. כך, חלפו להם השעות, אותם העבירו קבוצת האנשים במנוחה מוחלטת, ובהרפיה, ובידיים שנשארו אזוקות, עד שהרכבת צללה אל התהום.
למה אנו נותנים את המשל? כי בהתנהלות הציבורית שלנו בעניין האופניים החשמלייםאנחנו מתנהגים כמו קבוצת האנשים שיושבת אזוקה בשלווה בכסא, עד שהרכבת צוללת לתהום. כולנו יודעים שהמצב כיום בעניין האופניים החשמליים לא תקין. אסור לנסוע באופניים חשמליים על המדרכה, אך אין מספיק אכיפה. על הכביש- מותר לנסוע באופניים חשמליים עד 45 ק"מ, ולפעמים, זו מהירות איטית ביחס לשאר הנהגים. אין מספיק שבילי אופניים המקשרים בין השכונות השונות. רוכבי האופניים הצעירים, לא תמיד יודעים את חוקי התעבורה, ואין להם רישיון נהיגה.
אז תגידו: "אין מה לעשות". טעות! בכך אנו מתנהגים כמו קבוצת האנשים שהעדיפה לבלות שעות בידיים אזוקות ולצלול אל התהום. עלינו לשחרר את עצמנו מכבלי החשיבה המוטעית. עצם המחשבה שאין מה לעשות, זהו סוג של אזיקים. רק שלא אוזקים את הידיים אלא את המוח. עלינו לגזור אותם עם המספריים. יש הרבה מה לעשות!
ומה אנו מציעים? הפתרון הוא פשוט: הגיע הזמן להחיל רישיון נהיגה על אופניים חשמליים. מי שרוצה לדעת לנהוג על אופניים חשמליים, צריך לדעת את כל חוקי התעבורה. צריך לדעת לנהוג. צריך לעבור טסט. צריך להוציא רישיון נהיגה.
ומה יקרה אז? תהיה אכיפה מוגברת. יגיע הקץ לאנרכיה.
רוכב אופניים חשמליים שירכב על המדרכה, יקבל קנס ושלילת רישיון. אין נהיגה מתחת לגיל 17. המשטרה תאכוף את האיסור על ילדים צעירים. כבר לא יהיו רוכבי אופניים חשמליים שאין להם ידע בחוקי התנועה. כל רוכב אופניים חשמלייםיחויב לעבור את מבחן התיאוריה. נהג האופניים החשמליים חצה לא בזהירות את הצומת? הוא יאלץ לקבל קנס.
כמו שיש כיום אכיפה וכללים ברורים לגבי האופנועים, כך ניתן לעשות אכיפה ופיקוח הדוק גם אופניים חשמליות. פיקוח זה יוכל להיעשות רק אם יהיה צורך בהוצאת רישיון נהיגה על אופניים חשמליות.
אנחנו כמו אנשים אזוקים בידיים של המחוקק. כרגע- אפשר רק להתריע על סכנות נקודתיות: לא לנסוע על המדרכה, להיזהר בצומת, לא לנהוג מעל המהירות המותרת. אבל- רק בית המחוקקים יכול לחוקק את החוק המחיל רישיון נהיגה על אופניים חשמליות. בנתיים, הידיים שלנו כבולות. ואת זה צריך להפסיק.
הגיע הזמן שנשחרר את הכבלים, בעיקר הכבלים מהמוח, ונתחיל להקים רעש ציבורי בעניין החלת רישיון נהיגה על אופניים חשמליות.
חפשי את העצומה וחתמי: "להטיל רשיון נהיגה על אופניים חשמליות "
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
לתשומת ליבך אני חושבת שיש כן אכיפה אני יודעת שמי שרוצה לנהוג באופניים חשמליות כן צריך לעבור מבחן תאוריה כך שצריך לשלוט בחוקים.
ואגב אני גם זוכרת שבעלי נסע פעם באופניים האלו ופעמיים במהלך הנסיעה עצר אותו שוטר לבדוק אם עשה מבחן.