אני לא בן אדם של שינויים
כלומר, אני אמורה, באופן עקרוני, כאמא לילדים, כאשת מקצוע וכו' להוות דוגמה לבן אדם שמסתגל לשינויים וכל זה.
אבל, אני לא.
אני אתן דוגמה.
הפלאפון שלי חלה באופן קשה לאחרונה. מחלה ניוונית. זה רק הולך ומידרדר. הוא מתנתק ומתחבר לרשת מידי כמה דקות, הוא התחיל להכחיש כל קשר למיילים ובגדול הוא די עיצב לעצמו חיים עצמאיים.
כל אדם נורמלי מיד היה רוכש מכשיר חדש. לא אני. פשוט אלמד להסתדר.
"ומה תעשי אם את צריכה ללכת ללדת והוא בדיוק מתנתק ולא מחייג??" (מישהו שאל אותי את זה) עניתי: "אם אני מפעילה אותו מחדש, אחרי כמה דקות הוא שוב עובד פיקס", השבתי בחיוך קורן ומנצח.
סוג של הסתגלות, לא?
בכל אופן, בעודי מטיילת באריאל, נתקלתי בחנות פלאפונים והסכמתי לבדוק מחיר למכשיר חדש.
שאלתי את המוכר, אם יש לו מכשיר כמו שיש לי עכשיו? הוא השיב לי ביובש שכדי לאתר כזה מכשיר יצטרך לערוך חפירה ארכיאולוגית. זה מכשיר מהעבר הרחוק.
מצחיק המוכר הזה.
אז נשמתי עמוק ורכשתי משהו חדש. יחסית זול ויחסית פשוט לתפעול.
אבל!!!! אז הוא הסביר לי שהמטען הוא עם חיבור אחר מאשר לפלאפון הקודם שלי. הוא יותר רחב.
למה? למה זה מגיע לי? הקודם היה חיבור צר. והוא בדיוק התאים לחור הצר של הפלאפון הישן (שכיום נמצא ברשות העתיקות). מה אני אמורה לעשות עכשיו עם חיבור רחב??
דוגמה נוספת. המכולת שלנו בנופים. מתה על המכולת הזו. הולכת לשם בערך 3 פעמים ביום.
אבל, יום אחד, החליטו שצריך להרחיב את המכולת. להכניס בו מדפי עץ חדשים ולשנות את מיקום המוצרים.
אני ממש זוכרת איך כל הקונים שנכנסו הסתובבו בהתלהבות ברחבי המכולת ושיבחו את המידוף החדש: "איזה יפה זה יצא", "וואו, מקסיםםםם". רק אני, הסתובבת זועפת ורוטנת, תוך כדי שאני מתלוננת בקול שאני לא מוצאת את הפתיתים.
אני שונאת שינויים" סיננתי בין השיניים כלפי אחד העובדים…. למה? למה? הכל היה כ"כ טוב מקודם….!!
בקיצור, אישיות מסתגלת או אישיות בלתי מסתגלת, תעשו טובה. אל תשנו את הטמפרטורה במזגן, אל תפתחו חלון איפה שהיה סגור, אל תחליפו לי מכשירי חשמל, אל תחדשו לי בגדים או עיצוב פנים…
ובגדול, בואו נישאר סטטיים, עד כמה שאפשר. למען הבריאות הנפשית של כולנו.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
