כזכור, בשבוע שעבר הבנו שחשוב לקבל את עצמינו דואגים ולחוצים והבנו כמה יעיל ונכון יהיה לחזור ל"כאן ולעכשיו". כי לרגע הזה יש לך כח ולרגע הבא יהיו לך כוחות של רגע אחר (מילים מהשיר של עטרה גבריאלי).
אז מה עוד אפשר לעשות?
- תשאלי את עצמך: "האם יש לי מה לעשות בעניין עכשיו?"
טענה שכיחה שאני שומעת כשאני מציעה לאנשים להפסיק לדאוג היא "אבל אם לא הדאגה לא הייתי מתפללת כ"כ, לא הייתי חושבת מה אני יכולה לעשות בשביל לשפר או לשנות את המצב".
אנפשר להבין את מה שעומד מאחורי המחשבה הזו. אך ביהדות יש כלל בסיסי ואיתן של "שמחה". "עיבדו את ה' בשמחה" ודאגה כידוע, היא לא אחד מהביטויים של שמחה. ולכן, אם את מרגישה שהדאגה מזרזת אותך להתפלל. מצוין. קבעי לך זמן יומי בו את נניח אומרת תהילים או מבקשת בקשות מה' אך בשאר הזמן נסי להיות בשמחה בלי להיות מודאגת.
תכל'ס
כשהדאגה מגיעה לביקור ומשתלטת עליך שוב אני מציעה שתתבונני בשאלה: "האם יש לי מה לעשות בעניין עכשיו? (חוץ מתפילה כמובן). בנקודת הזמן הנוכחית כל עוד הפיטורין הם איזשהו איום ברקע אין לך ברמה המעשית מה לעשות להבנתי, ולכן את יכולה לומר לדאגה "תודה שבאת, אני מבינה שאת מנסה לשמור עלי (כי דאגה ופחד אלו מנגנוני הגנה) אבל כרגע אין לי מה לעשות בנידון (חוץ מלהגיד פרק תהילים) ואת יכולה ללכת. אני אעשה מה שאפשר כשיהיה אפשרי.
את פשוט מדברת איתה ואומרת לה שאת לא זקוקה לה כרגע כי חוץ מלצער אותך היא לא מקדמת אותך לשום מקום.
תתיחסי לזה כאילו מישהו עכשיו היה מציע לך חללית לקנייה. האם את זקוקה לה? לא! ולכן את מסרבת באסרטיביות נימוסית. בדיוק כך עם הדאגה. היא לא משרתת אותך כעת ולכן את הודפת אותה.
יכול להיות שאם חלילה יהיו פיטורין והדאגה תגיע אז תגלי שכן, יש לך מה לעשות בנידון לדוגמא לשלוח קו"ח למכר ותיק שלכם שיכול להיות שיוכל לקשר את בעלך לעבודה הבאה וכן הלאה. אז תעשי את מה שאת יכולה ואח"כ תמשיכי להפסיק לדאוג 😊.
- בדאגה – אין ביטחון
שימי לב שאותיות "דאגה" הן כמעט כל 5 האותיות הראשונות חוץ מהאות ב' של ביטחון. כשאנחנו דואגים אין לנו מספיק ביטחון בה'. אל תקחי את זה חלילה כביקורת. כולנו כולנו דואגים מדברים שונים ולכולנו יש עוד הרבה להתקדם בענייני אמונה וביטחון. כשיודעים את הבעיה אפשר לדעת מה הפתרון ומה לעשות.
תכל'ס
מצאי לך ספר שמדבר על ענייני אמונה וביטחון. סדרת הרצאות שאת אוהבת או מה שמתאים לך ותתחזקי. זאת מתנה שתלווה אותך הרבה אחרי שתשכחי מהדאגה הנוכחית אלו קנייני רוח. - חוק המראות – במידה שאדם מודד – מודדין לו
יש בעולם חוק ידוע: איך שאת מנהגת עם עצמך כך הסביבה מתנהגת אליך. ולא רק הסביבה האנושית שלך אלא באופן רעיוני "מה שקורה לך בעולם". כשאת, בפרט כאישה, נצמדת לרצונותיך הקטנים ומדייקת אותם רבש"ע דואג שסוללת הגנה תעטוף אותך ויקרו לך דברים טובים
תכל'ס
תנסי לחשוב מה את רוצה, מה את אוהבת, איפה הרצונות שלך לא בראש סדרי העדיפיות. שינויים כידוע מתחילים בדברים קטנים: בשביל התחלה נסי לחשוב האם יש משהו שאת רוצה לעצמך ואת יכולה להגשים אותו בעבורך: זה יכול להיות הליכה שאת הרבה זמן רוצה לצאת אליה אבל מוותרת בשביל לסיים לקפל כביסה. זה יכול להיות תבשיל שהיית רוצה להכין לעצמך אבל מעדיפה להכין משהו שכולם אוהבים. מפה שאת מעדיפה לשים בשולחן בסלון אבל אין לך כח שיתלכלך ותצטרכי לכבס ולגהץ. תזכרי: נתינה מולידה אהבה. כשאת תשקיעי בעצמך ותאהבי את עצמך באמת תקבלי יותר סימנים מהסביבה שישמחו אותך וייגרמו לך טוב. כי דומה מושך דומה וכשאת תדאגי שיקרו לך דברים קטנים ומשמחים תראי שאת ממגנטת את זה מהסביבה.
מאחלת לך רק טוב, עוד הרבה שנות פרנסה טובה מידו הרחבה והמלאה, שלא תדעי דאגה וצער ושתהיה שנה טובה שתרגישי את מתיקותה באמת
איתך בתפילה,
רותי איזנטל, מאמנת רגשית הוליסטית
משהו לנסות בבית:
איך את דואגת לעצמך היום? מחר? מחרתיים? משהו שעוד לא עשית עד עכשיו. תזכרי את המשוואה: את דואגת לעצמך והסביבה במקביל תזמן לך בעז"ה דברים טובים
לשליחת שאלות למענה במדור, תגובות והארות כיתוב לי: [email protected]
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:
הילדה שלי לא אותה אחת, מה אני עושה? | רותי איזנטל
השאלה הכי בוערת: איך כאמא עובדת אני מצליחה לחוות את חופשת הקיץ של הילדים?
"אני לא תמיד במקום הראשון אצל בעלי, יש מה לעשות עם זה?" | רותי איזנטל
"אני בהיסטריה! החדשות פשוט מוציאות אותי מדעתי, מה עושים עם הלחץ?" | רותי איזנטל משיבה
הורים מתרגשים ולחוצים: הבת שלנו מתחילה שידוכים, מה התפקיד שלנו כדי לדאוג לה לטוב ביותר?
