שירלי שמש: "אף פעם אל תעבירו ביקורת על המורה מול הילד שלכם"

הטלפון מצלצל, יל הצג המורה של הילד.

"שוב המורה מתקשר אליי, שוב. מה הוא עשה פעם? למה הוא כל הזמן נגד הילד שלי?מ חפש בו בכישרון רב רק את הנקודות הרעות!" הפעם אני הולכת לשים לזה סוף! גם עם זה יעלה לי בלהעביר כיתה או להעביר ביה"ס!!"

כמה פעמים זה קרה לכם? המורה שוב מתקשר, הילד חורג מכללי ביה"ס, מכללי הכיתה. מפריע למהלך השיעור, הרים יד ,קשיים לימודיים משמעותיים…

אז בואו רגע נדבר על זה…

כדאי שתכירו: המשולש הקריטי לילד שלכם

שמעתם פעם על המונח "משולש הורה-מורה-תלמיד”?

אתם לא יודעים עד כמה המשולש הזה משמעותי וחשוב עבור הצלחת ילדכם!

אז נתחיל רגע מהסוף, מה מפריע, חוסם אותנו, בתקשורת בין הורה-מורה- תלמיד?

לרוב תקשורת בין מורים להורים היא סביב בעיות שיש לילד.

נקודת המוצא לשיחה, היא על בסיס מעשה שלילי, כשעולות טענות: ילד שמפריע בשיעור, קשיים בלימודים וכו' וחייב להוסיף שבמידה והמורה לא ידע להעביר את המסר בצורה רגישה וזהירה,

אוטומטית ההורה ירגיש מותקף, יחוש באצבע מאשימה. אצבע שמאשימה אותו כהורה,

מאשימה את החינוך שלו, את הילד שלו בשר מבשרו וזו תחושה כל כך קשה…

זה למעשה מביא את ההורה ואת המורה להיות מוצבים בשתי מחנות נגדיים.

זה מביא לשבירת אמון בין ההורה למערכת, בין הילד למערכת וגם… שבירת אמון בין המורה להורה

כן כן, מורה שיחוש מותקף לעיתים קרובות ויחוש חוסר שיתוף פעולה מהצד ההורי,

יביא אותו לתחושות קשות כלפי ההורה. ותהיינה לכך השלכות.

האמת היא ששתי הדמויות הללו כה חשובות בעולמו של הילד, רוצות את טובתו בלבד!

כולם רוצים את הטוב ביותר עבור הילדים והתלמידים שלהם הם פשוט לא מסכימים על אותם שיטות

חינוך, על אותם דברים הקשורים לילד.

תחסכו ביקורת בבקשה

לכן, נקודת המוצא צריכה להיות היא ששני הצדדים צריכים לראות את הקשר כשיתוף פעולה ולא

כהתנגחות. כשהמורה וההורה בגישה אחידה – המסר הוא אחיד, ואז, גם הילדים ירגישו בטוחים ורגועים וכמה זה חשוב. כדי שהילד יקבל את מרות המורה וכללי ביה"ס הוא חייב לדעת

בעצם לא לדעת להרגיש שאמא שלי/ אבא שלי תומכים במערכת, הם לא נגד המורה, הם לא נגד כללי ביה"ס גם גם אם המורה טועה בעינכם… ·

אל תשתפו את הילדים בביקורתכם, לגבי המורה, לגבי תכני הלימוד או לגבי דרכי ההתנהלות בכתה.

הילד צריך ללמוד להתנהל בכבוד מול הצוות החינוכי. ללא זלזול במקצוע הנלמד ו/או המורה המלמד.

הילד שלכם, נשען גם עליכם ההורים וגם על הצוות בביה"ס.

לשניכם מטרה אחת! ושוב אכתוב את זה: שלילד יהיה טוב!

המורה באמצעות הידע המקצועי, וההורים מעצם היותם הורים אוהבים ומסורים.

אז איך ניצור תקשורת בונה ומיטבית בנינו?

1. התייחסו לקשר כמשימת שיתוף פעולה: אל תחפשו מי אשם, אלא איפה כל אחד מהצדדים יכול לתרום ואיך ביחד, בונים מעטפת סביב הילדים.
2. דאגו לתיאום ציפיות: כשאין מסר אחיד, זה מבלבל את הילדים. אנחנו רוצים לבנות מעין תוכנית עבודה משותפת, משימות ויעדים בהלימה, אסטרטגיה שמטרתה להגיע לעמק השווה.
3. אל תדברו רק בזמן משברים: אלא תייצרו תקשורת בשגרה, בזמן ניטרלי.
4. תחשבו ביחד, איך כל אחד יכול לתרום: איך המורה בבי”ס ואיך ההורה, כמקדם בבית שמטרתם למקסם תועלות והתפתחות הילד.

תקשורת טובה מייצרת: חיבורים – אמון עולה – התמסרות – פתיחות.

תקשורת טובה מייצרת חיבורים וכשיש חיבורים התקשורת משתפרת והאמון עולה ונוצרת התמסרות.

כך למעשה כל אחד מהצדדים מוכן להיות פתוח, להכיל ולהקשיב.

לפרק הכול – זה קל.

לבנות ביחד זה מאתגר, וזו המשימה!

בהצלחה!

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

רוצה שהילדים יעזרו? מחקר מיוחד בדק ומצא! טיפ חובה לכל אמא… האם כסף צריך להיות עניין של ילדים: 'אמא , כמה עולה כסף?' / י. נתנזון איך הם יכולים? מתבגרים בצל הקורונה / פנינה מ. כוכב אחר לגמרי/ יונה בנישו למה השכל הישר לא עובד על הילדים שלי?/ דאברושי הנדל