פרשת בשלח
כתוב בפרשה "ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא" ושואלים הקב"ה הוציא את עם ישראל ממצרים באופן המרשים ביותר שאפשר לדמיין. עשר מכות, קריעת ים סוף, שלל שלקחו איתם ממצרים וגם מה שאספו על הים. לכאורה הוא את שלו עשה ובגדול. אם הם בסוף יחזרו למצרים בעיה שלהם, למה ה' דואג לזה וטורח לסגור את האפשרות הזו בפניהם? משיב הכתב סופר: אם זה היה סתם מישהו שעשה את כל הניסים האלו, באמת לא היה איכפת לו אם הם יחזרו, הרי הוא עשה את שלו, אבל הפסוק אומר "כי קרוב הוא"! ה' קרוב לעם ישראל, הם יקרים וחשובים לו! אכפת לו אם הם ישובו למצרים ויבחרו לעצמם את הדבר הלא נכון, הוא רוצה תמיד את ההכי טוב בשבילם.
כהורים אם אנחנו רואים את המתבגר שלנו יוצא מהבית עם סודר דקיק בלילה קפוא או בוחר לאכול ג'אנק באופן קבוע, קשה לשבת בשקט ולא לרוץ אחריו עם המעיל או הסנדוויץ המושקע למרות שהוא ממש לא מעוניין בכך.. קל וחומר כשמדובר על בחירה בנושאים משמעותיים יותר.
ולמה? כי אכפת לנו! כי אנחנו קרובים.
הקב"ה שיודע באופן המוחלט ביותר מה טוב לעם ישראל והוא גם בעל יכולת בלתי מוגבלת אכן יכול לבוא ולמנוע את קיומן של אפשרויות פחות מוצלחות, אבל אנחנו כבני אדם שמוגבלים גם מבחינת היכולת שלנו להנדס את אפשרויות הבחירה וגם מבחינת היכולת לצפות באופן ודאי את התוצאות, כלומר, לא בהכרח שמה שנראה לנו כרע יתברר אח"כ כרע באמת, לא נותר אלא לאפשר להם (בגיל המתאים) לעשות את הבחירות שלהם ולשאת תפילה להצלחתם ולשלומם.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
