"תרחם על אחותך, אתה לא רואה כמה היא מסכנה?!"
"מתי כבר יהיה בילד קצת חמלה?"
שאלה זו חוזרת על עצמה בוריאציות שונות מהורים מודאגים.
חמלה הינה רגש טבעי שמובנה אצל ילדינו מעצם בריאתם אלא שהוא מוחבא לעיתים קרובות ומוסתר באמצעות שכבות הגנה או חספוס שונות.
כיצד נוכל להוציא את אותה חמלה לפועל אצל ילדינו?
כבר מגיל צעיר ממש, אפילו מינקות, מומלץ לפתח שיח רגשי עם ילדינו.
זה יכול להיות בזמן הליכה לגן, תוך הסבת לבם לחתול מילל ושיתוף חומל וכנה למצבו.
שימת לב לילד/ה שממתינים לחצות כביש תוך משפט מתחשב כמו:"הוא/היא ממתינ/ה זמן רב, בטח זה לא קל לו/ה"
ביצירת שיח חומל סביב נושא ההפרעות למורה ממלא/ת מקום.
או כפי ששיתפו אותי מספר הורים מדהימים בקליניקה- בחשיבה משותפת לקראת פורים מי הילד/ה שלא צפוי לקבל משלוחי מנות והמאמץ המשותף להביא דווקא לו/ה!
שיתוף כנה על מצבים מעוררי חמלה בשגרת ימינו יפתח את רגש החמלה ויסייע לילד לפתח את חיישני החמלה שבתוכו תוך חיקוי התנהגות מיטבית של ההורה.
אין צורך להעיר על אי חמלה או להוכיח – דבר העלול לייצר מאבק כח ולייצר חוויה שלילית מרחיקה
אבל כן מומלץ וכדאי לייקר, לעודד ולשבח התנהגות חומלת ומתחשבת.
בתפילה שנזכה ללכת ולהוליך את ילדינו בדרכי הבורא הרחום ולהדבק במידותיו💞
אסתי אברהם פסיכותרפיסטית קוגנטיבית התנהגותית ומנחת הורים מוסמכת.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
