שיתוף אישי ומתכון לתוספת / מירי שניאורסון

שיתוף ב email
שיתוף ב print

כולם נוסעים בחגים, ורק אני נשארת כאן.

שמי מירי שניאורסון ואני גרה עם משפחתי בכפר חב"ד. יש לנו שישה ילדים בני 34-22, חמישה מהם נשואים ברוך ה׳. רציתי לספר על הנכדים אבל אומרים שכסף ונכדים לא סופרים…

בעבר הייתי יזמת ומנכ"לית רשת "קידי שיק", וכיום אני מנטורית עסקית ואישית, מייעצת ומלווה נשים בצעדים משמעותיים בעסק שלהן ובחיים. הקריירה בחוץ קורצת, אך מחיאות הכפיים הסוערות והפידבקים מהסביבה שייכים לעבר, כיום אני לוקחת את הבית כעסק ומקבלת כוחות מיוחדים מניהול האימפריה הכי משמעותית בחיי.

בגיל חמש עשרה נסעתי בפעם הראשונה אל הרבי מליובאוויטש לניו יורק, בחודש תשרי. לא אשכח את הכנסת האורחים שזכיתי לה בביתה של דודה בת שבע ע"ה, ובתשרי בחו״ל מדובר בשלוש פעמים, שש סעודות, במשך שלושת ימי ראש השנה, סוכות ושמחת תורה. תוסיפו לכך שבת שובה, סעודות ערב יום הכיפורים ושבת בראשית, ותגיעו לסך של לפחות שישים חלות מאפה ידיה של דודתי האהובה ו… עשרת אלפים דולר לארוחות של עשרות אורחים!
עקרות הבית שבשכונת קראונהייטס בברוקלין מתחילות לערוך רשימות, לקנות, לבשל ולשכור מקפיאים במרתף כבר שלושים יום לפני החג, וכל זאת לבקשת הרבי שאמר להם ״כאשר אתם מארחים את האנשים שהגיעו לתשרי לכאן, הרי אתם מארחים את האורחים שלי – ואני מייקר אתכם על כך״.
בקשר עם הנסיעה והשהות אצל הרבי, יש ביטוי "אפילו מהקירות אפשר לקבל", כלומר גם עצם השהות ב-770 פועלת. עם זאת, התבטא הרבי באחת ההתוועדויות, שבדיוק כפי שחולה המבקר אצל רופא, לא מספיק שהוא מקשיב בסבלנות לדברי הרופא, נוטל את ה"מרשם" ורוכש את סמי המרפא, ומשאיר את התרופה על השולחן – זה יעזור רק אם יכניס את סמי הרפואה לפיו, כך גם ברוחניות, לא מספיק להוציא כסף, טרחה וזמן לבוא אל הרבי (הרופא הרוחני), להקשיב לדברי הרבי, ואפילו למלא את הוראותיו. כדי להתרפא – יש להכניס את העניינים וההוראות שמקבל מהרבי לתוכיותו ופנימיותו, שיתאחדו עימו.
מאז אותו תשרי זכיתי לפעמים רבות שם. בתי הבכורה מתגוררת בשכונת הרבי כבר ארבע עשרה שנה ובכל לידה (ושלושה מילדיה נולדו בתשרי…) ביליתי שם חודש ימים. אולם הפעם אכתוב על חגי תשרי כאן, בארץ.

למעשה בכל ימות השבוע אני בהכנות לשבת קודש:
ביום ראשון – לומדת את פרשת השבוע הבא, וכבר זכיתי להוציא לאור שני ספרים בשם "פרשה באהבה".
ביום שני – לומדת עוד זווית מהפרשה השבועית ועורכת לרדיו את התוכנית "עניין משפחתי" ליום שלישי.
ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב – אני משדרת ברדיו "קול חי", ואחר כך ממהרת לחיילות שלי בקריה ובצריפין. בין לבין אני מתקשרת לילדים הנשואים ולאימא שלי שתחי' לברר מי רוצה להגיע לשבת.
ביום רביעי – אני מכינה שיעור תניא, בודקת מה מצב המקפיא והמקרר ויוצאת לקניות לכבוד שבת קודש.

ביום חמישי – אני מוסיפה עוד קניות לבישול ואפייה, לא שוכחת שמנת להקצפה לעוגת הפינוק שלנו…. בערב (ליל שישי) מקלפת הר של ירקות ומשרה שעועית וגריסים לצ'ולנט.
ביום שישי בשש בבוקר אני מעמידה חמישה סירים על הגז, יוצקת שמן לתוך כל אחד מהם ומתחילה לקצוץ בצל דק או גס, תלוי.

מזה שנים שאני פותחת את יום שישי בשעות הבוקר המוקדמות. באוזנייה אני מקשיבה לעוד שיעור על הפרשה ומכינה את אותם בישולים בטעם פולני ונגיעות רוסיות. והרי כך מכינה אמא יהודייה ארוחות שבת וחג: בצל לחמין, בצל למטבוחה, בצל לבשר.

אני מעמידה סירי מרק, בשר, אורז (מתכון בהמשך) וכן הלאה, מחכה שהתכולה תתחיל לבעבע, מנמיכה את האש ונערכת לקבלת משתתפות השיעור של נפלאו"ת. אחריו יוצאת להשלמת קניות או לביקור חברה בבית הרפואה. בדרך חזרה אני קופצת להגיד שבת שלום אצל חמותי שמתגוררת בסמיכות אליי.
משעה שתים עשרה בצהרים מתחיל ״פסטיבל טועמיה״ אצלי במטבח. בשתיים בצהריים אני נאלצת להפסיק את התנועה ומכוונת את כולם החוצה. אז אני מסתערת על ניקיון המטבח, מעמידה פלטה, מיחם, את המפה הלבנה כבר פרסתי השכם בבוקר והפמוט על השולחן.

כך יותר משלושים שנה אני מבשלת את אותו התפריט, לפעמים יש שינויים קלים, כמו סלט מסוים שלכבוד החתן החדש קיבל תוספת חריפות או כמון שיעשה את הדגים פיקנטיים, אך בגדול אני טיפוס שמרן.
אימי שתחי' מספרת שכשהחתן הראשון (בעלי) הגיע לביתנו לראשונה בשבת, הוא הופתע מכך שלא היו סלטים על השולחן. אכן מצב מביךש. אימא רצה למטבח וחתכה מלפפון ועגבנייה לפרוסות נאות, שלא תיכלם הכלה בפני חתנה. עם השנים פלשו הסלטים למטבחי וכיום לפחות שישה סוגי סלטים מפארים את שולחן השבת שלנו.
את האפייה אני משאירה לבנותיי, שמוציאות תחת ידן עוגות ומנות אחרונות מקושטות של מוס וקצפות, קאפקייק, ועוגה משובחת לשבת בבוקר.

החלק האהוב עליי ושנוא על בנותיי הוא ההעברות מסירים גדולים לקטנים ושטיפה אחרונה של לפני הדלקת נרות. ואני מעדיפה להשאיר לאחרים – להדיח כלים…

עיקר הבית
הרבי אומר שעקרת הבית היא עיקר הבית. לעיתים, בעיקר בחודש תשרי, העומס בעבודות הבית מגיע לשיאים. אני מביטה בכיורים העמוסים ובשיש ובכיריים המפויחים הממתינים לניקוי יסודי, נזכרת בכל החדרים שצריך להכין לנשואים שבאים, וחושבת לעצמי: "תראי, מירי, מה נהיה ממך. מאשת קריירה מצליחה את עומדת כאן במטבח שלך ומביטה בפוגרום, מאובזרת בסינר ונעלי בית. מי היה מאמין?"
בעבודתי היום אני מתאמנת בדיוק על זה. כך אני מאמינה וכך אני מאמנת נשים שפותחות עסק ומסייעת להן בצעדים הראשונים בעולם המסחר.
איני זונחת לרגע את עולם הרוח והנפש. בכל יום שישי בין תשע לעשר בבוקר מגיעות לביתי קבוצת נשים נפלאו״ת – נשים פועלות למען אחדות וקירוב לבבות. אלו נשים מכל המגזרים המתאספות בכל שבוע לשיעור בפרשה ומתאחדות סביב ארון הספרים היהודי, מתוך מטרה להביא גאולה באמצעות הורדת הניכור, הפחתת השיח המתלהם והפוגעני ולהרבות בהיכרות מהלב ובאהבת חינם.

קבוצות הנשים שאני פוגשת בשיעורים במשך השבוע, החיילות, הסטודנטיות, חברות מקורבות וכמובן נשות נפלאו״ת – כולן מקבלות ממני בכל ערב שבת את זמני הדלקת הנרות בתוספת ״נגיעה נשית לפרשת השבוע״. חלקן עונות לי ומבטיחות להדליק נרות בזמן.

כשאבי ז"ל חלה והיה מאושפז בבית הרפואה נאלצתי לבלות שבתות רבות מחוץ לבית ולסעוד אותו. אבא ז"ל לא ויתר על תפילות במניין, ואני הצטיידתי מהבית בבגדי שבת עבורי, ובסיוע האח במחלקה לקחתי אותו לבית הכנסת שבבית החולים. הוקסמתי מיופי תפילות השבת ברוב עם והחלטתי שאני מאמצת את הרעיון. כיום, אני צועדת לבית הכנסת לתפילת שחרית, ומייד אחרי מוסף נאספות הנשים יחד ומשתתפות בשיעור בנושא פרשת השבוע וענייני דיומא שמוסרת אחת מאיתנו, ואני ביניהן.
היו זמנים אחרים שבהם העברתי את השבת בחלוק ומטפחת, אך התחושה של השכמה בבוקר יום השבת לתפילה מרגשת היא עוצמתית ומומלצת. כמובן, לאימא לילדים קטנים קשה להגיע לבית הכנסת בחגים, אך בשלב מסוים בחיים אנחנו מגיעות לטעם ולערך הנפלא שיש לתפילה ברוב עם.

מהמטבח של מירי :

אורז פלוף – מתכון של אורז שיש בו הכל!

בצל גדול
גזר גדול
3 נתחי חזה עוף
1.5 כוסות אורז
מלח ופלפל
3 כפות שמן

אופן ההכנה:
לקצוץ דק את הבצל והגזר בפומפייה.
לטגן היטב. לחתוך את העוף לקוביות קטנות ולהוסיף לבצל והגזר.
להוסיף את האורז והתבלינים.
להוסיף שלוש כוסות מים רותחים.
להעביר לאש קטנה בסיר גבוה עם תחתית עבה מכוסה היטב למשך חצי שעה.
לכבות את האש ולעטוף במגבת גדולה, לתת לאורז להזיע…

והרי לך ארוחת מלכים שלמה.

לשנה טובה תכתבי ותחתמי ושתהיה לך שנה טובה ומתוקה!

בברכת
כתיבה וחתימה טובה!
מירי שניאורסון-הבחירה שלי
מנטורית עסקית ואישית, מרצה ומנחה ושליחה בתקשורת
[email protected]

חדש באתר

השארת תגובה

לתשומת לבכן התגובות מוצגות לאחר אישור המערכת


2 תגובות

  1. ר הגב

    אם רוצים שזה יצא יותר אותנטי.. ממטעמי המטבח הבוכרי..
    שמים בשר במקום חזה…
    מבשלים את הבשר קודם כדי שיצא רך..
    ומשתמשים באורז עגול.

    את הגזר והבצל קוצצים לגפרורים.
    ומוסיפים גם חומוס.

    יוצא מעדן חג אמיתי

  2. שביט פרנקו הגב

    אישה מעוררת השראה!!!מצליחה לעשות בהצלחה ביממה מה שכולנו חולמות לעשות בשבוע שלם!וכל זה באצילות ומתיקות האופיינית רק לה!

x איזור הפורומים והקבוצות
של קול כבודה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן